Vajésev — Zohár

Vajésev

Vajésev — Zohár a Beth HaMidrash oldalán: a héber szöveg és magyar fordítása, Rásival és a nagy kommentátorokkal. Ingyenes, online.

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לה) רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנוּ יְיָ. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה מְקַטְרְגִין אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ מִיּוֹמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב בֵּיהּ נִשְׁמָתָא (ד"א ל"ג לבר נש) (לאתקיימא) בְּהַאי עַלְמָא. דְּכֵיוָן דְּנָפִיק בַר נָשׁ לַאֲוִירָא דְעַלְמָא, מִיָּד אִזְדַּמַּן לְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵיהּ יֵצֶר הָרָע כְּמָה דְאִתְּמָר. דִּכְתִיב, (בראשית ד׳:ז׳) לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וְגו'. וּכְדֵין אִשְׁתַּתַּף בַּהֲדֵיהּ יֵצֶר הָרָע.AND JACOB DWELT IN THE LAND OF HIS FATHER’S SOJOURNINGS, IN THE LAND OF CANAAN. R. Hiya discoursed on the verse: Many are the ills of the righteous, but the Lord delivereth him out of them all (Ps. 34, 20). ‘Many, indeed’, he said, ‘are the adversaries with whom a human being has to contend from the day that God breathes into him a soul in this world. For as soon as he emerges into the light of day, the evil prompter is at hand in readiness to join him, according to our interpretation of the verse: “Sin coucheth at the door” (Gen. 4, 7).

וְתָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא, דְּהָא בְּעִירֵי מִיּוֹמָא דְּאִתְיַלִּידוּ, כֻּלְּהוּ נָטְרֵי גַרְמַיְיהוּ, וְעָרְקִין מִן גּוֹ נוּרָא, וּמִן כָּל אַתְרִין בִּישִׁין. וּבַר נָשׁ, מִיָּד אָתֵי לַאֲרָמָא גַּרְמֵיהּ גּוֹ נוּרָא, בְּגִין דְּיֵצֶר הָרָע שָׁארֵי בְּגַוִּיהּ, וּמִיָּד אַסְטֵי לֵיהּ לְאָרְחָא בִישָׁא.In proof whereof note that the beasts from the day they are born are able to take care of themselves, and avoid fire and similar dangers, whereas man, on the other hand, seems to feel at first a natural propensity to throw himself into the fire, the reason being that the evil prompter dwells within him and from the beginning lures him into evil ways.

וְאוֹקִימְנָא דִּכְתִיב, (קהלת ד׳:י״ג) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד. טוֹב יֶלֶד, דָּא הוּא יֵצֶר טוֹב דְּהוּא יֶלֶד מִיּוֹמִין זְעִירִין עִמֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, דְּהָא מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וָאֵילָךְ (עמיה) כְּמָה דְאִתְּמָר.So Scripture says: “Better is a poor and wise child than an old and foolish king, who knoweth not how to receive admonition any more” (Eccl. 4, 13). The “child” here signifies the good prompter, who is so called because he is, as it were, a youngster by the side of man, whom he does not join till he is at the age of thirteen years, as elsewhere affirmed.

מִמֶּלֶךָ זָקֵן וּכְסִיל. מִמֶּלֶךְ, דָּא הוּא יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ אִקְרֵי מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט בְּעַלְמָא עַל בְּנֵי נָשָׁא. זָקֵן וּכְסִיל, דְּאִיהוּ זָקֵן וַדַּאי, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ, דְּכַד אִתְיְלִיד בַר נָשׁ וְנָפִיק לַאֲוִירָא דְעַלְמָא אִיהוּ אִזְדַּמַּן עִמֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. וְעַל דָּא אִיהוּ מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל.He is better, then, than “an old and foolish king”, to wit, the evil prompter, who is called king and ruler over the sons of men, and who is assuredly old, since, as already said, so soon as a man is born and sees the light of day he attaches himself to him;

אֲשֶׁר לא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד, לְהַזְהִיר לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְהִזָּהֵר, בְּגִין דְּאִיהוּ כְסִיל. וְעֲלֵיהּ אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָׁלוֹם (קהלת ב׳:י״ד) וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ. דְּהָא מֵסּוּסִיתָא דְּחשֶׁךְ קָא אַתְיָא וְלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא לְעָלְמִין.and he is foolish, not knowing how to receive admonition, since, as Solomon says of him also, “the fool walketh in darkness” (Ibid. 2, 14). Indeed, he comes from the very quarry of darkness, and light is for ever a stranger to him.’

Zohar, Vayeshev 1