ויקהל — זוהר

ויקהל

ויקהל — זוהר בבית המדרש: הטקסט העברי ותרגומו, עם רש״י והמפרשים הגדולים. חינם, אונליין.

(שמות ל״ה:א׳) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (שמואל א ט״ו:ו׳) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּנִי לְכוּ סוּרוּ רְדוּ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, מָה כְּתִיב בַּעֲמָלֵק, (שמואל א ט״ו:ו׳) פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכֻלְּהוּ קְרָבִין דְּעָבְדוּ שְׁאָר עַמְמִין לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מַאי טַעְמָא לָא אַקְשֵׁי קַמֵּיהּ, כְּהַאי קְרָבָא דְּעָבַד עֲמָלֵק לְגַבַּיְיהוּ. אֶלָּא וַדַּאי, קְרָבָא דְּעֲמָלֵק הֲוָה בְּכָל סִטְרִין, לְעֵילָּא וְתַתָּא, דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְתָּקַּף חִוְיָא בִּישָׁא לְעֵילָּא, ואִתְתָּקַּף לְתַתָּא.

מָה חִוְיָא בִּישָׁא כַּמִין עַל פָּרָשַׁת אָרְחִין, אוּף הָכָא נָמֵי עֲמָלֵק, חִוְיָא בִּישָׁא הֲוָה לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַמִין לוֹן עַל פָּרָשַׁת אָרְחִין, דִּכְתִּיב, (שמואל א ט״ו:ב׳) אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. כַּמִין הֲוָה לְעֵילָּא, לְסָאֳבָא מַקְדְּשָׁא. וְכָמִין הֲוָה לְתַתָּא, לְסָאֲבָא לְיִשְׂרָאֵל. מְנָלָן, דִּכְתִּיב (דברים כ״ה:י״ח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. כְּתִיב הָכָא אֲשֶׁר קָּרְךָ, וּכְתִיב הָתָם (דברים כ״ג:י״א) כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לָא טָהוֹר מִקְרֵה לָיְלָה.

ועַל דָּא בְּבִלְעָם כְּתִיב, (במדבר כ״ג:ד׳) וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וַיִּקָּר לִישָׁנָא דִּמְסָאֲבָא נָקַט. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב אֱלהִים. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לֵיהּ הַהוּא אֲתָר דִּמְסָאֲבָא, לְאִסְתַּאֲבָא בֵּיהּ, בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאִיהוּ אִתְדַּבָּק לְאִסְתַּאֲבָא בֵּיהּ. מָה עֲבַד בִּלְעָם. אִיהוּ חָשִׁיב בְּאִינּוּן קָרְבָּנִין לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, מִיַּד זַמִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא אֲתָר. אֲמַר לֵיהּ הָא מִסְאֲבוּ לְגַבָּךְ, כְּמָה דְּאִתְחָזֵי לָךְ, וְעַל דָּא וַיִּקָּר אֱלהִים אֶל בִּלְעָם.

כְּגַוְונָא דָּא אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ'. אַזְמִין לְגַבָּךְ הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא לְעֵילָּא, לְסָאֲבָא לְךָ בְּכָל סִטְרִין. וְאִלְמָלֵא דְּאִתְתָּקַּף מֹשֶׁה לְעֵילָּא, וִיהוֹשֻׁעַ לְתַתָּא, לָא יָכִילוּ יִשְׂרָאֵל לֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ, נָטִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא דְּבָבוּ, לְדָרֵי דָּרִין. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּחָשִׁיב לְאַעְקְרָא אָת קַיָּימָא מֵאַתְרֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ פָּקַדְתִּי, בִּפְקִידָּה, דְּהָא תַּמָּן (ויצא קנ"ט ע"ב) אִתְרְמִיז רָזָא דְּאָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא.

תָּא חֲזֵי, מָה כְּתִיב, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּנִי. מַאן קֵנִי. דָּא יִתְרוֹ. וְכִי מַאן יָהִיב בְּנֵי יִתְרוֹ הָכָא, לְמֶהוֵי דִּיּוּרֵיהוֹן בַּעֲמָלֵק, וְהָא בִּירִיחוֹ הֲווֹ שַׁרְיָין. אֶלָּא הָא כְּתִיב, (שופטים א׳:ט״ז) וּבְנֵי קֵנִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבָּר יְהוּדָה וְגוֹ'. וְכַד עָלוּ מִתַּמָּן, שָׁרוּ בִּתְחוּמָא דַּעֲמָלֵק, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּאָתָא שָׁאוּל מַלְכָּא, דִּכְתִּיב וַיָּסַר קֵנִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.

Zohar, Vayakhel 1