כי תצא — זוהר

כי תצא

כי תצא — זוהר בבית המדרש: הטקסט העברי ותרגומו, עם רש״י והמפרשים הגדולים. חינם, אונליין.

רעיא מהימנא(דברים כ״ב:י״ט) וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְגוֹ'. פִּקּוּדָא דָּא, לָדוּן בְּדִין מוֹצִיא שֵׁם רָע. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. רַבָּנָן, וְהַאי אִיהוּ בָּתַר נִשּׂוּאִין, דְּאָמַר לָא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים, וְלָאו כָּל שֵׁם רָע שָׁקוּל, דִּמְרַגְלִים דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא, אִתְעֲנָשׁוּ בְּגִינָהּ, וּמִיתוּ וְלָא זָכוּ לָהּ. וְאִתְּתָא קַרְקַע אִיהִי בְּאַרְעָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, אֶסְתֵּר קַרְקַע עוֹלָם הָיְתָה.

וְאִי תֵּימְרוּן שׁוּם בִּישׁ עָלָהּ, דְּאִסְתְּאָבַת בַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְזָכְתָה לְאִתְלַבְּשָׁא בָּהּ רוּחָא דְּקֻדְשָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (אסתר ה׳:א׳) וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת. הָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (ישעיהו מ״ב:ח׳) אֲנִי יְיָ' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים. וְרוּחָא דְּקֻדְשָׁא שְׁכִינְתָּא הֲוַת, דְּאִיהִי שֵׁם דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּאֶסְתֵּר.

אֲבָל רַבָּנָן, וַוי לְאִינּוּן דְּאַכְלִין תֶּבֶן תְּבֵל דְּאוֹרַיְיתָא (חמור דאורייתא דאתחשיב ח'כם מ'ופלא ו'רב ר'בנן) וְלָא יָדַע בְּסִתְרֵי דְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא קַלִין וַחֲמוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא, קָלִין תֶּבֶן דְּאוֹרַיְיתָא, חוּמְרָא דְּאוֹרַיְיתָא, חִטָּה, חֵט ה', אִילָנָא דְּטוֹב וְרָע.

לֵית דַּרְכָּא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, לְמִרְכַּב עַל חֲמָרָא, אֶלָּא עַל סוּסְוָון. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (חבקוק ג׳:ח׳) כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. דְּאֵין מְזַלְזְלִין בְּמַלְכוּתָא, לְמִרְכַּב מַטְרוֹנִיתָא עַל חֲמָרָא. כָּל שֶׁכֵּן מַלְכָּא, לֵית דֵּין אֲתָר הֶדְיוֹט עֶבֶד, דְּאָרְחֵיהּ לְמִרְכַּב עַל חֲמָרָא. וּבְגִין דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּמָשִׁיחַ, (זכריה ט׳:ט׳) עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר. עָנִי אִיהוּ תַּמָּן בְּסִימָן, עֵרוּבִין נִדָּה יְבָמוֹת, וּשְׁאַר מַתְנִיתִין בִּכְלָל. וְלָא אִתְקְרֵי תַּמָּן מֶלֶךְ, עַד דְּרָכִיב בְּסוּסְיָא דִּילֵיהּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ לְבַר מֵאַתְרֵיהּ, לָאו אִיהוּ מֶלֶךְ. וְכַד אִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ, (זכריה יד) וְהָיָה יְיָ' לְמֶלֶךְ. וְהָכִי יִשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. כְּגַוְונָא דְּאַבָּא, אִינּוּן בְּנוֹי. לָאו אִינּוּן בְּנֵי מְלָכִים, עַד דִּיהַדְרוּן לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִי תֵּימָא דְּהֶדְיוֹט דָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ הֶדְיוֹט לְגַבֵּי מָארֵיהּ, עָלֵיהּ אִתְּמַר, אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָהּ בְּעֵינֶיךָ. וְהֶדְיוֹט דָּא לְגַבֵּי מַלְכָּא עֶבֶד מְטַטְרוֹן. וְאָדָם קַדְמָאָה דְּלָא נָטַר יְקָר דְּיָהֲבוּ לֵיהּ, נַחְתּוּ לֵיהּ לְמֵיכַל עִם חֲמוֹרִים (חמריה), וְאָמַר אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד. וְיִשָּׂשׂכָר בְּהַאי חֲמָרָא, זָכָה לְאִתְקְרֵי (בראשית מ״ט:י״ד) יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם.

Zohar, Ki Teitzei 1