Hadach · Complément sur Vayéra — Zohar

Hadach · Complément sur Vayéra

Hadach · Complément sur Vayéra — Zohar sur Beth HaMidrash : le texte hébreu et sa traduction française, avec Rachi et les grands commentateurs. Gratuit, en ligne.

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַאי וַיַּרְא אֵלָיו. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּגַוְנָא דְּאַחֲזֵי לְאָדָם קַדְמָאָה, דּוֹר דּוֹר וּפַרְנָסָיו דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, הָכֵי אַחֲזֵי לֵהּ לְאַבְרָהָם וְאָמַר, בְּהַאי דָּרָא יְהוֹן צַדִּיקִים, וּבְהַאי דָּרָא בֵּינוֹנִיִּים, וּבְהַאי דָּרָא רְשָׁעִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, הָא אוֹקְמוּהּ הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, וּקְרָא אָחֳרָא כְּתִיב מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב. וְאִם קֹדֶם דְּאַתְיָן לְעָלְמָא, אִתְגְּזַר עָלַיְהוּ לְמֶהֱוֵי צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים אוֹ בֵּינוֹנִיִּים, לָא הֲוָה עָתִיד לְמֶהֱוֵי לוֹן אַגְרָא וְעוֹנְשָׁא, וְלָא הֲוָה לֵהּ לַנָּבִיא לְמֵימַר לוֹן מַתְנִיתִין לְמֵימַר, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁאִלְתָּא דָּא עֲמִיקָא, וְאַפְלִיגוּ בָּהּ קַדְמָאֵי, וְסַגִּיאִין כָּשְׁלוּ בָּהּ. בְּגִין דְּלָא מָטוּ לְעוּמְקָא דְּרָזָא. עַל נָבִיא אִתְּמַר הַאי קְרָא, (ירמיהו א׳:ה׳) בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בְּבֶטֶן יְדַעְתִּיךָ. וְרָזָא דָּא הַכֹּל צָפוּן, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, הָא מִלִּין אִלֵּין סְתִימִין, וְלָא אִתְגַּלְּיָן אֶלָּא בְּמַאי דְּאוֹקְמוּהּ רַבָּנָן, מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָה לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, אוֹלִיפְנָא מֵהָכָא דְּקֹדֶם דְּאַתְיָא לְעוֹלָם, צָלֵי בְּגִינֵהּ וְשַׁוֵּי מַחֲשַׁבְתֵּהּ בֵּהּ בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא, וּבְגִין דָּא כְּתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ וְכוּ' וּבְטֶרֶם. חַד עַל דְּצָלֵי בְּגִינֵהּ קֹדֶם דְּאָתָא לְעָלְמָא. בְּגִין דְּשַׁוֵּי מַחֲשַׁבְתֵּהּ בֵּהּ קֹדֶם יְצִירָתֵהּ בַּבֶּטֶן בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא. וּבְגִין דָּא בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵצֵא מֵרֶחֶם. וּבְגִין דְּאַקְדִּימַת לֵהּ בִּצְלוֹתָא וּבְמַחֲשַׁבְתֵּהּ קֹדֶם יְצַרְתִּיהָ וְקֹדֶם דְּנָפַק מֵרֶחֶם אִמֵּהּ אִיהוּ מְנַבֵּא עֲתִידוֹת קֹדֶם דְּיֵיתוּן לְעָלְמָא. כָּל שֶׁכֵּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיָדַע כָּל דָּרִין קֹדֶם דְּיֵיתוּן לְעָלְמָא. דְּקֹדֶם דְּיֵיתֵי כָּל בַּר נָשׁ לְעָלְמָא, קֹדֶם יְצַרְתִּיהָ מַלְאָךְ מְמֻנֶּה עַל הַהִיא טִפָּה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזִיר עָלֵהּ אִם יִהְיֶה נָבִיא אוֹ חָכָם אוֹ בַּעַל מִקְרָא וּמִשְׁנָה, אוֹ מָארֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אוֹ מָארֵי בַּת קוֹל, דְּאִתְנְהִיג בַּת קוֹל בְּמִלּוּלָא דִּילֵהּ, וְיֵימָא הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. אוֹ אִם יִהְיֶה טִפֵּשׁ, אֲבָל רָשָׁע וְצַדִּיק לֹא קָא גָּזַר. אַף עַל גַּב דַּאֲבוֹי עָבֵד. לֵהּ בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, דְּעָבִיד בֵּהּ מַעֲשֶׂה דְּעָבִיד לֵהּ בְּנִדָּה אוֹ כַּעֲרָיוֹת, אוֹ בִּגְוִיָּה אוֹ בְּזוֹנָה אוֹ בְּשִׁפְחָה.

אַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְדַע דַּהֲוֵי בֵּן רָשָׁע אוֹ מַמְזֵר קֹדֶם יְצִירָתֵהּ, לֹא מָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ עַל אֲבוֹי לְמֶעֱבַד לֵהּ בָּעֲרָיוֹת אוֹ בְּנִדּוֹת, דְּהָא מָנֵי בֵּהּ בְּאוֹרַיְתָא עַל הַנִּדּוֹת וְעַל הָעֲרָיוֹת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב וְהַאי אִיהוּ דְּאִתְּמַר נָבִיא מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב. מַאי הָרָעוֹת וְהַטוֹב, אֶלָּא הָכֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא גָּזַר עָלֵהּ דִּיהֵא צַדִּיק וָטוֹב. אֶלָּא קֹדֶם יְצִירָתֵהּ הוּא יָדַע מַחֲשָׁבָה דַּאֲבוֹי. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. הַאי אִיהוּ כָּל חַד בִּפְרָט. וּבְגִין דָּא הַכֹּל צָפוּי בְּמַחֲשָׁבָה. דְּקֻדְשָׁא יָדַע מַחֲשַׁבְתֵּהּ בִּישָׁא. וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לֵהּ לָאָדָם בְּמַעֲשֶׂה. וְאָדָם חָב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא, וְגָרַם לְעָלְמָא דְּאִתְדְּבָקוּ בְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע וְאִיהוּ חָזַר בִּתְיוּבְתָּא וְאִתְדַּבַּק, בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. וּבְגִין דְּכָל דָּרִין בֵּהּ תַּלְיָן, וְאוֹרַיְתָא דִּיהַב לֵהּ, יָהַב לְמֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל. וְכָל (נ"א ובכל) דָּרִין וְכָל דָּרִין חָזָא בֵּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דּוֹר דּוֹר וּפַרְנָסָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו. וּמְנָא לָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לֵהּ אוֹרַיְתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב אָז רָאָה וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חָקְרָה וַיֹּאמֶר לָאָדָם. אֲפִלּוּ שֵׁדִין וּמַזִּיקִין נָפְקוּ מִנֵּהּ. וְהַאי אִיהוּ פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים. אִלֵּין דְּמַעֲשֵׂה אֲבוּהוֹן בִּידֵיהוֹן. וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, אִלֵּין דְּעוֹבָדָא דַּאֲבוּהוֹן לָאו בִּידֵיהוֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא אָמַר דְּאַחֲזֵי לֵהּ לָאָדָם, וְלֹא לְאַבְרָהָם, וְלֹא לְשׁוּם נָבִיא, אֶלָּא דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ', וְלֹא אָמַר דְּאַחֲזֵי לֵהּ צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים אוֹ בֵּינוֹנִיִּים, וְלָאו דְּגָזַר עָלַיְהוּ לְמֶהֱוֵי צַדִּיקִים אוֹ בֵּינוֹנִיִּים אוֹ רְשָׁעִים. א"ל רִבִּי יוֹסֵי בָּתַר דְּאַחֲזֵי לֵהּ דָּרָא דָּרָא וּפַרְנָסָיו, דָּרָא דָּרָא וּמַנְהִיגָיו וַדַּאי אִשְׁתְּמוֹדַע בְּהוֹן אִי אִנּוּן צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים אוֹ בֵּינוֹנִיִּים. א"ל הָכֵי אִיהוּ וַדַּאי, אֲבָל רָזָא דְּמִלָּה עָמֹק הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ:Bien que le Saint, béni soit-Il, sût qu'il y aurait un fils impie ou un enfant bâtard avant sa formation, le Saint, béni soit-Il, n'a pas ordonné à son père d'agir envers lui par des unions interdites ou pendant la période de flux menstruel, car Il a précisément commandé à son sujet dans la Torah contre la période de flux et contre les unions interdites. C'est ce qui est écrit : Et d'une femme en la souillure de son flux menstruel tu ne t'approcheras pas. Et c'est là ce qui a été dit par le prophète : De la bouche du Très-Haut ne sortent pas les malheurs et le bien. Quelle en est la raison de les malheurs et le bien ? Mais c'est ainsi : le Saint, béni soit-Il, n'a pas décrété à son sujet qu'il soit juste et bon. Mais avant sa formation, Il connaît la pensée de son père. Et le Saint, béni soit-Il, associe une bonne pensée à l'action. C'est cela pour chacun en particulier. Et c'est pourquoi tout est prévu dans la pensée. Car le Saint connaît la mauvaise pensée. Et la permission est donnée à l'homme dans l'action. Et Adam s'est rendu coupable en pensée et en acte, et a causé au monde de s'attacher à l'arbre du bien et du mal ; et lui s'est repenti et s'est attaché à l'arbre de vie. Et puisque toutes les générations dépendent de lui, et la Torah qu'Il lui a donnée, Il l'a donnée à Moïse et à tout Israël. Et en toutes les générations, le Saint, béni soit-Il, y a vu chaque génération et ses pourvoyeurs, chaque génération et ses dirigeants. Et d'où le savons-nous que le Saint, béni soit-Il, lui a donné la Torah ? C'est ce qui est écrit : Alors Il la vit et la raconta, Il la prépara et aussi la sonda, et Il dit à l'homme. Même des démons et des esprits malfaisants sont sortis de lui. Et c'est là : Il se souvient de la faute des pères sur les enfants. Ce sont ceux dont l'acte de leurs pères est dans leurs mains. Et les pères ne seront pas mis à mort pour les enfants et les enfants ne seront pas mis à mort pour les pères, ce sont ceux dont l'acte de leurs pères n'est pas dans leurs mains. Et qui plus est, le Saint, béni soit-Il, n'a pas dit qu'Il a montré à Adam, ni à Abraham, ni à aucun prophète, si ce n'est chaque génération et ses interprètes, etc., et Il n'a pas dit qu'Il lui a montré des justes ou des impies ou des hommes moyens, et Il n'a pas décrété sur eux d'être des justes ou des hommes moyens ou des impies. Rabbi Yossi lui dit : Après qu'Il lui a montré chaque génération et ses pourvoyeurs, chaque génération et ses dirigeants, assurément Il a reconnu parmi eux s'ils sont justes ou impies ou moyens. Il lui dit : C'est assurément ainsi, mais le secret de la chose est profond : Les choses cachées sont à l'Éternel notre Dieu.

אַדְּהָכִי הַהוּא סָבָא עִלָּאָה אִזְדְּמַן לְגַבַּיְהוּ וְאָמַר לוֹן, בְּמַאי עֲסִיקְתּוּ סָחוּ לֵהּ עוֹבָדָא. אָמַר לוֹן וַדַּאי אוֹרַיְתָא אִתְבְּרִיאַת תְּרֵי אַלְפֵי שְׁנִין קֹדֶם דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, וּבָהּ אַחֲזֵי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ', וּבָהּ אַחֲזֵי לְאַבְרָהָם אוּף הָכֵי. מַאי דִּכְתִיב בֵּהּ. וּבְגִין דָּא וְיִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי. וּבָהּ נִמְלַךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָרָא עָלְמָא. וְנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא אוּף הָכֵי נִמְלַךְ בְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָרָא עָלְמָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב בְּרֵאשִׁית, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה. וְאוֹרַיְתָא טְפֵלָה לַנְּשָׁמָה, בְּגִין דְּשַׁבָּת שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּמְחַלְּלִין לֵהּ בְּגִין נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ דְּלָא תִּפּוֹק מִנֵּהּ קָדָם זְמָנֵהּ. וְאִיהִי נִשְׁמְתָא דָּא נְבוּאִית בָּהּ נִבְרָא עָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁלַח לֵהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא לְאַגָּנָא עֲלוֹי וּלְמִסְבַּל עֹל דִּילְהוֹן, בְּגִין דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּלָא תַּלְיָא מִנֵּהּ זְכוּת וְחוֹבָה, לָא אַגְרָא וְלָא עוֹנְשָׁא, דְּאִנּוּן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְכָל דּוֹר לֵית הֲוָא פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא שֻׁלְטָנוּתָא דְּהַהִיא נִשְׁמְתָא. וְאַחֲזֵי לְאָדָם אִם דָּרָא יְהֵא זַכָּאָה, בַּר נָשׁ יְקוּם לְמֵידַת נִשְׁמְתָא מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וִיהוֹן זַכָּאִין מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וּמַטֶה לוֹן כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדָרָא דָּא יְהוֹן מָארֵי חִנָּא וְחִסְדָּא. וְאִי לָא מִתְנַהֲגִין בְּדַרְגָּא דִּילְהוֹן דְּאִיהוּ מְמָנָא עַל דָּרָא וּפַרְנָסִין דִּילֵהּ דִּיהוֹן חֲסִידִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעֲבַר מִנְּהוֹן חֶסֶד, וְשַׁלִּיט עָלַיְהוּ גְּבוּרָה מִדַּת הַדִּין, לְמֵידַן לְהוּ כְּפוּם עוֹבָדַיְהוּ, וְלֹא כְּפוּם דַּרְגָּא וּמוֹלָדָא וּמַזָּלָא דִּילְהוֹן. וְרָזָא דְּמִלָּה דָּא קָא רְמִיזָא לָן בְּהַגָּדוֹת וּדְרָשׁוֹת, דְּאוֹקְמוּהּ מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דַּעֲתִידִין לְמַיְתֵי בְּהַנֵּי דָּרֵי. אִם דָּרָא אִיהוּ חַיָּבָא אִתְקְיַם בְּהוֹן מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.Pendant ce temps, ce vieillard suprême s'est présenté à eux et leur a dit : À quoi êtes-vous occupés ? Ils lui racontèrent l'affaire. Il leur dit : Assurément la Torah a été créée deux mille ans avant que le monde ne fût créé, et en elle Il a montré à Adam le premier homme chaque génération et ses interprètes, etc., et en elle Il a montré à Abraham de même, ce qui y est écrit. Et c'est pourquoi : et il a gardé mes observances, mes commandements, mes lois et mes enseignements. Et en elle le Saint, béni soit-Il, a pris conseil et a créé le monde. Et pour les âmes des justes, de même, le Saint, béni soit-Il, a pris conseil d'elles et a créé le monde. C'est ce qui est écrit : Au commencement, et il n'y a de commencement que la Torah, et il n'y a de commencement que l'âme. Et la Torah est secondaire par rapport à l'âme, car le chabbat équivaut à toute la Torah entière, et on le profane pour l'âme de l'homme afin qu'elle ne sorte pas de lui avant son temps. Et cette âme prophétique, par elle le monde a été créé, et le Saint, béni soit-Il, l'envoie dans chaque génération pour la protéger et pour supporter ce qui est à eux, parce qu'elle provient de l'arbre de vie, duquel ne dépendent ni mérite ni culpabilité, ni récompense ni châtiment, qui sont l'arbre de la connaissance du bien et du mal. Et chaque génération n'est pas inférieure à soixante myriades sous la domination de cette âme. Et Il a montré à Adam que si la génération est méritante, un homme se lèvera pour le niveau de l'âme du côté de la bonté, et ils seront méritants du côté de la bonté, et Il les incline vers la bonté, et cette génération sera détentrice de grâce et de bonté. Et s'ils ne se conduisent pas selon leur degré qui est préposé sur la génération et sur ses pourvoyeurs afin qu'ils soient pieux, le Saint, béni soit-Il, écarte d'eux la bonté et fait régner sur eux la puissance, l'attribut de la justice rigoureuse, pour les juger selon leurs actes, et non selon leur degré, leur naissance et leur constellation. Et le secret de cette parole nous a été suggéré dans les récits et les homélies, où l'on a établi : laissant aller le pied du bœuf et de l'âne, ce sont les deux messies qui doivent venir dans ces générations. Si la génération est coupable, s'accomplit en eux : laissant aller le pied du bœuf et de l'âne.

וְעוֹד אוֹלִיפְנָא בְּרָזָא דָּא מִלָּה אָחֳרָא לְסַמְכָא לְגַבֵּהּ בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר. וְאוֹקִימְנָא בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה, דְּעָתִיד הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְתָא בְּדוֹר הַמַּבּוּל. אֶלָּא דַּהֲווֹ רַשִּׁיעַיָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּנִיז לֵהּ לְצַדִּיקַיָּא. אוּף הָכֵי מִזְדַּמְּנָא הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁאָכְלָה פָּגָה, וְאוֹלִיפְנָא דְּחוֹבִין דְּבַר נָשׁ, גַּרְמִין דְּלָא יִזְכֵּי לְטוֹבָה דְּמִזְדַּמְּנָא עָלֵהּ לְמֶהֱוֵי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. אוּף הָכֵי דָּרָא טָבָא מַרְעִין בִּישִׁין דַּעֲתִידִין לְמֶהֱוֵי. אִית לְמָאן דְּאִתְרְחַק מִנֵּהּ, עַד דְּמִתְקַן עוֹבָדוֹי וְאַחֲזַר לֵהּ אֲבֵדָה דִּילֵהּ. וְאִית דְּאָבִיד לֵהּ בְּחוֹבוֹי וְלָא אִתְחֲזַר לֵהּ לְעוֹלָם. וְהַאי אִיהִי אֲבֵדָה דְּאִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְאִיהוּ דְּזָכָה בַּמְּצִיאָה קָנָה לָהּ, אִי אַקְדִּים בָּהּ לְחַבְרֵהּ. וְהַאי אִיהוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחֲזֵי לְכָל עָלְמָא, שִׁתָּא אַלְפֵי שְׁנִין וְחַד חָרוּב. וְאַחֲזֵי דִּבְכָל אל'ף קַדְמָאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ חֶסֶד. באל'ף תִּנְיָנָא שׁוּלְטָנוּתֵהּ גְּבוּרָה דָּרִים בִּתְרֵין דַּרְגִּין גִּבּוֹרִים וַחֲסִידִים. וְאֶלֶף תְּלִיתָאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ לְמֶהֱוֵי דָּרִים דִּילֵהּ אַנְשֵׁי אֱמֶת. אֶלֶף רְבִיעָאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ נֶצַח. וְאֶלֶף חֲמִישָׁאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ הוֹד, וַהֲווֹ עֲתִידִים לְמֶהֱוֵי דָּרִים דִּלְהוּ נְבִיאִים. אֶלֶף שְׁתִיתָאָה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְאִם ח"ו בַּאֲתַר דְּדַרְגָּא דִּילְהוֹן מְחַיֵּב לוֹן לְמֶהֱוֵי צַדִּיקִים וְאִנּוּן רְשָׁעִים, כְּאִלּוּ עַבְרִין עַמּוּד צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם מֵעָלְמָא, וְחָזְרִין עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְשַׁלִּיט עָלַיְהוּ בַּאֲתַר דְּצַדִּיק, סמאל הָרָשָׁע. אוּף הָכֵי אִם דָּרִים דְּנֶצַח וְהוֹד רַשִּׁיעַיָּא בַּאֲתַר דִּנְבִיאֵי הָאֱמֶת, שַׁלִּיטִין נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. וְאִם דָּרָא דֶּאֱמֶת לֹא מַנְהִיגִין בֵּהּ, אִסְתְּלַק מִנַּיְהוּ אֱמֶת וְשָׁלְטָא עָלַיְהוּ שֶׁקֶר. וְאִם דָּרִין דִּגְבוּרָה לָאו גְּבוּרָה עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, אִסְתְּלַק מִנַּיְהוּ גְּבוּרָה וְשַׁלִּיט נוּכְרָאָה עָלַיְהוּ, עָלַיְהוּ כָּךְ גַּם כֵּן לְקָבְלְהוֹן לְתַתָּא, י"ב שִׁבְטִין קַיְּמִין סַחֲרָנֵי מַשְׁכְּנָא בְּהַאי גּווָֹנָא, כָּל חַד מִנַּיְהוּ בְּדוּכְתָא דְּאִתְחֲזֵי לֵהּ. וְלָקֳבֵל הַאי דַּרְגָּא עֶבֶד שְׁלֹמֹה לְתַתָּא יָם עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פּוֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים דָּרוֹם, וְג' פּוֹנִים מִזְרָח, וְג' פּוֹנִים מַעֲרָב. וְהַאי דַּרְגָּא לְעֵלָּא, מ"ט אִקְּרֵי יָם. אֶלָּא בְּגִין דְּהַהוּא צַדִּיק דְּאַמְלֵי לְהַאי יָם, אִקְּרֵי יוֹם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם. וּכְתִיב אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. וְהוּא נָהִיר בְּרָזָא דְּוָא"ו דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְהַהוּא יוֹם בְּרָזָא דְּחֵילָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּבֵהּ אַמְלֵי לְהַאי יָם דְאִקְּרֵי ה'א תַּתָּאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם. וְכָל דָּא דַּרְגָּא דְּצַדִּיק בְּגִין דְּכָל תַּפְנוּקִין מִנֵּהּ נָפְקִין.Et de plus nous avons appris dans ce secret une autre parole pour s'appuyer sur elle : car lui aussi est chair. Et nous l'avons établi : car lui aussi, cela désigne Moïse, qui devait donner la Torah à la génération du déluge. Sauf qu'ils étaient impies, et le Saint, béni soit-Il, la cacha pour les justes. De même, Bat-Chéva était destinée à David depuis les six jours de la création, sauf qu'il l'a consommée avant qu'elle ne soit mûre, et nous avons appris que les péchés de l'homme font qu'il ne mérite pas le bien qui lui était destiné depuis les six jours de la création. De même, une bonne génération évite les mauvais événements qui doivent arriver. Il y a celui qui s'en éloigne, jusqu'à ce qu'il répare ses actions et qu'on lui restitue sa perte. Et il y a celui qui la perd par ses péchés et elle ne lui est plus jamais restituée. Et c'est cela la perte dont les propriétaires se sont désespérés, et celui qui a trouvé la trouvaille l'a acquise, s'il a devancé son compagnon pour elle. Et c'est cela que le Saint, béni soit-Il, a montré à tout le monde, six mille ans et un de destruction. Et Il a montré que dans le premier millénaire, sa domination est la bonté. Dans le deuxième millénaire, sa domination est la rigueur, pour que y résident deux degrés, les rigoureux et les pieux. Et le troisième millénaire, sa domination est pour que ses habitants soient des hommes de vérité. Le quatrième millénaire, sa domination est la victoire. Et le cinquième millénaire, sa domination est la gloire, et ses habitants devaient être des prophètes. Le sixième millénaire est le juste, fondement du monde. Et si, à Dieu ne plaise, à l'endroit de leur degré qui les oblige à être des justes, ils sont des impies, c'est comme s'ils faisaient passer la colonne du juste, fondement du monde, hors du monde, et le monde retourne au chaos, et l'impie Samaël domine sur eux à la place du juste. De même, si les habitants de la victoire et de la gloire sont impies à l'endroit des prophètes de vérité, les faux prophètes dominent. Et si la génération de la vérité ne se conduit pas selon elle, la vérité se retire d'eux et le mensonge domine sur eux. Et si les générations de la rigueur ne se tiennent pas avec rigueur sur la brèche, la rigueur se retire d'eux et l'étranger domine sur eux, et il en est de même pour eux en correspondance ici-bas, douze tribus se tenant autour du tabernacle de cette manière, chacune d'elles à l'endroit qui lui convient. Et en correspondance avec ce degré, Salomon fit ici-bas une mer qui reposait sur douze bœufs, trois tournés vers le nord, et trois tournés vers le sud, et trois tournés vers l'est, et trois tournés vers l'ouest. Et ce degré en haut, pourquoi est-il appelé mer. Si ce n'est parce que ce juste qui remplit cette mer est appelé jour. C'est ce qui est écrit : Et Dieu appela la lumière jour. Et il est écrit : La lumière est semée pour le juste, et la joie pour ceux qui ont le cœur droit. Et il éclaire dans le secret de la lettre Vav du nom saint. Et ce jour est dans le secret de la force du nom saint, par laquelle il remplit cette mer qui est appelée la lettre Hé inférieure du nom saint. C'est ce qui est écrit : Tous les fleuves vont à la mer. Et tout cela est le degré du juste, car toutes les délices sortent de lui.

מַאי הַנְּחָלִים, אִלֵּין חָמֵשׁ דַּרְגִּין דְּעִמֵּהּ הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְמִמְלֵי לֵהּ. וְהַאי דַּרְגָּא אִקְּרֵי בַּת שֶׁבַע. וְכַד נָהִיר הַאי צַדִּיק לְהַאי דַּרְגָּא דְאִקְּרֵי צֶדֶק, לְהַאי דַּרְגָּא דְאִקְּרֵי שִׁבְעָה שָׁבוּעִין שִׁבְעָה זִמְנִין, כְּדֵין עָלְמָא תַּתָּאָה נַמֵּי הַאי דַּרְגָּא דְאִקְּרֵי סִיהֲרָא דְּשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא, שְׁנַת הַלְּבָנָה כַּמָּה סַגִּי שנ"ה יוֹמִין וְאַרְבְּעִין וְתֵשַׁע שָׁבוּעִין, מִנְּהוֹן לָקֳבֵל הַאי דַּרְגָּא דְּיָם דִּלְעֵלָּא, דְּאִיהִי מְקַבְּלָא מִנֵּהּ. אִשְׁתְּאֲרוּ י"ב יוֹמִין לָקֳבֵל י"ב שִׁבְטִין דְּסַחֲרָנֵי הַאי יוֹמָא, לִמְטַר מִטְרַת מַשְׁכְּנָא וְכֹלָּא לְאַחֲזָאָה חֵילָא עִלָּאָה. וע"ד כְּתִיב כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי דָּא דַּרְגָּא דְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ נָהִיר בְּחֵילָא דִּשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, דָּא יַמָּא בְּחָכְמְתָא דְאִקְּרֵי כָּבוֹד. יְצַרְתִּיו דָּא רָזָא דְּיוֹם לְתַתָּא דְּאִיהוּ לָקֳבֵל כָּל דִּלְעֵלָּא. אַף עֲשִׂיתִיו דָּא סִיהֲרָא דִּלְתַתָּא. וע"ד כְּתִיב יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, דַּרְגָּא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא. כְּדֵין כַּד אִתְחַבָּרוּ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וּכְדֵין שְׁלָמָא לְעָלְמָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וּכְדֵין יִחוּדָא לְעֵלָּא וְיִחוּדָא לְתַתָּא שְׁלָמָא לְעֵלָּא וּשְׁלָמָא לְתַתָּא. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב:Que sont les fleuves ? Ce sont cinq degrés qui vont avec elle vers la mer pour la remplir. Et ce degré est appelé fille de sept. Et lorsque ce juste illumine ce degré appelé justice, ce degré appelé sept semaines sept fois, alors le monde d'en bas également, ce degré appelé la lune qui domine la nuit, l'année lunaire, combien grande : trois cent cinquante-quatre jours et quarante-neuf semaines, parmi eux face à ce degré de la mer d'en haut, qui reçoit de lui. Il est resté douze jours face aux douze tribus qui entourent ce jour, pour monter la garde de la garde du tabernacle, et tout pour manifester la force supérieure. Et c'est pourquoi il est écrit : Tout ce qui est appelé par mon Nom, c'est le degré du juste, qui brille par la force du saint Nom, c'est ce qui est écrit : et pour ma gloire Je l'ai créé, c'est la mer dans la sagesse appelée gloire. Je l'ai formé, c'est le secret du jour en bas qui est face à tout ce qui est en haut. Même Je l'ai fait, c'est la lune d'en bas. Et c'est pourquoi il est écrit : Il forme la lumière et crée l'obscurité, le degré du soleil et de la lune. Alors lorsqu'ils se sont unis, Il fait la paix dans ses hauteurs, et alors la paix est pour le monde. C'est ce qui est écrit : Et il y eut un soir et il y eut un matin, un jour unique. Et alors l'unification est en haut et l'unification est en bas, la paix en haut et la paix en bas. Comme il est dit : Paix, paix pour celui qui est loin et pour celui qui est proche.

Zohar Chadash, More about Parshat Vayera 1-9 · traduction du site