በሑቆታይ — ዞሀር

በሑቆታይ

በሑቆታይ — ዞሀር በBeth HaMidrash ላይ፦ የዕብራይስጥ ጽሑፍና የአማርኛ ትርጉሙ፣ ከራሺና ከታላላቆቹ ተንታኞች ጋር። ነጻ፣ በመስመር ላይ።

(ויקרא כ״ו:ג׳) אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ'. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (מיכה ו׳:ה׳) עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְגוֹ'. עַמִּי זְכָר נָא, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּעַמָּא דָּא, דְּמָארֵיהוֹן אוֹכַח לוֹן הָכִי. עַמִּי זְכָר נָא, אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן סָטָאן מֵאוֹרְחָי, עַמִּי אַתּוּן, דְּלָא בָּעֵינָא לְמֶעְבַּד לְכוּ כְּעוֹבָדַיְיכוּ.IF YE WALK IN MY STATUTES, ETC. R. Hiya introduced this section with a discourse on the verse: “O my people, remember what Balak king of Moab consulted, and what Balaam the son of Beor answered him” (Micah 6, 5). ‘Happy’, he said, ‘is the people whose Master exhorts them thus, as though to say, Although you go astray from the ways of My people, My ways, yet ye are My people, and I do not desire to requite you according to your deeds.’

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּעַמָּא, דְּמָארַיְיהוּ אָמַר לוֹן, (מיכה ו׳:ג׳) עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵיתִיךָ עֲנֵה בִּי. מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. בְּכַמָּה מִלִּין וְעוֹבָדִין אָמַר לְשֵׁיצָאָה לְכוּ מֵעָלְמָא, וְכַמָּה חַרְשִׁין אִתְּעַר לָקֳבְלַיְיכוּ.R. Isaac said: ‘Happy the portion of the people whose Master says to them, “O my people, what have I done to thee and wherein have I wearied thee?” (Ibid. 3).’

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, זְכוֹר נָא. וַוי דַּאֲנָן צַוְוחִין בְּכָל יוֹמָא, וְגָעֵינָן וּבָכֵינָן, (איכה ה׳:א׳) זְכוֹר יְיָ' מֶה הָיָה לָנוּ. (תהילים קל״ז:ז׳) זְכוֹר יְיָ' לִבְנֵי אֱדוֹם, וְלָא בָּעֵי לְאַשְׁגְּחָא עֲלָנָא, הוּא אָמַר לָן בְּבָעוּ זְכוֹר נָא, אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בָּעוּתָא, וַאֲנָן לָא אַשְׁגַּחְנָא בֵּיהּ, כְּגַוְונָא דָּא אֲנָן צַוְוחִין, זְכוֹר יְיָ' מֶה הָיָה לָנוּ, זְכוֹר יְיָ' לִבְנֵי אֱדוֹם, (תהילים ע״ד:ב׳) זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, (תהילים ק״ו:ד׳) זָכְרֵנִי יְיָ' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, וְלָא בָּעֵי לְאַשְׁגְּחָא עֲלָן.R. Jose said: ‘God said to Israel, “Remember now (I pray you)”. We cry every day with tears and wailing, “Remember, O Lord, what is come upon us” (Lam. 5, 1), “Remember, O Lord, against the children of Edom” (Ps. 137, 7), and He says to us, “I pray you, remember now”, and we pay no heed; therefore when we cry He pays no heed to us.’

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח עֲלָן תָּדִיר, וְדָכִיר לָן, אִי לָאו דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְדָכִיר לוֹן, לָא יְקוּמוּן חַד יוֹמָא בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא עָבִיד לָן כְּעוֹבָדָנָא.R. Judah said: ‘In truth God does heed us and remember us, otherwise Israel would not be able to stand a single day in captivity, for so it is written, “And yet for all that when they be in the land of their enemies”, etc. (Lev. 26, 44). God does not requite us according to our deeds.’

תָּא חֲזֵי, בָּלָק חַכִּים הֲוָה, וְרַב חַרְשִׁין בְּעוֹבָדֵי יְדוֹי, יַתִּיר מִן בִּלְעָם. וְהָכִי אוֹלִיפְנָא כָּל מַה דְּבָעֵי בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעֵי לְאִתְּעָרָא בְּעוֹבָדָא לְתַתָּא. דִּבְעוֹבָדָא דִּלְתַּתָּא, אִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא, וְעוֹבָדָא דָּא בָּעֵי בִּקְדוּשָּׁה, וְהָא אוּקְמוּהָ. וּבַאֲתַר דְּלֵית עוֹבָדָא, אִית מִלָּה, וּבְמִלָּה דְּפוּמָא, תַּלְיָא עוֹבָדָא, לְאִתְּעָרָא לְעֵילָּא. כְּמָה דְּבָעֵינָן לְאִתְּעָרָא קְדוּשָּׁה עִלָּאָה, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלָּה. הָכִי נָמֵי אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, בַּעְיָין לְאִתְּעָרָא סִטְרָא דִּלְהוֹן, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלָּה דְּפוּמָא.Balak was a greater master of magic arts than Balaam. For just as the celestial holiness can be aroused both by act and by word on our part, so can they that come from the side of uncleanness.

Zohar, Bechukotai 1