סוטה — תלמוד ירושלמי

סוטה

סוטה — תלמוד ירושלמי בבית המדרש: הטקסט העברי ותרגומו, עם רש״י והמפרשים הגדולים. חינם, אונליין.

משנה: הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם.

הלכה: הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ כול׳. כְּתִיב וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וגו׳. שֶׁלֹּא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ מִתּוּן. אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל אֵימָה. עָבַר וְקִינֵּא לָהּ בְּאֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. מַה אִיתְאֲמָרַת. לְמִצְוָה. לְעִיכּוּב. אִין תֵּימַר לְמִצְוָה. קִינּוּיוֹ קִינּוּי. אִין תֵּימַר לְעִיכּוּב. אֵין קִינּוּייוֹ קִינּוּי. אַתְיָיא כְהָדָא. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חוּקָּה תּוֹרָה מְעַכֵּב.

הַקִּינּוּי. רִבִּי יהוֹשֻׁעַ אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. חוֹבָה. רִבִּי יוֹשׁוּעַ אָמַר רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֶּן רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אַתְיָיא דְרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוָה. מָצָא בָהּ דְּבָרִים כְּאוּרִין. לְגָרְשָׁהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹּא מָצָא בָהּ עֶרְוָה. לְקַיְימָהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁמָּצָא בָהּ דְּבָרִים כְּאוּרִין. לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר. חוֹבָה. וְהָא תַנֵּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּי. אֵין לִי אֶלָּא הַיּוֹצֵאת מִשֵּׁם עֶרְוָה. מְנַיִין הַיּוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וּצְדָדֶיהָ מְפְוּרָמִין וּזְרוֹעוֹתֶיהָ חֲלוּצוֹת. תַּלמוּד לוֹמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. אָמַר רִבִּי מָנָא קִיַימְתִּיהָ בְּעֵדִים. וְכָאן שֶׁלֹּא בְעֵדִים.

וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל. דְּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֲפִילּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ. לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר. רְשׁוּת. רָצָה לְקַנְאוֹת יְקַנֶּא. רָצָה לְגָרֵשׁ יְגָרֵשׁ.

וּמַה טַעְמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר. כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. עֶרְוָה זוֹ סְתִירָה. דָּבָר זֶה קִינּוּי. דָּבָר דָּבָר. מַה דָבָר הָאָמוּר לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. אַף דָּבָר הָאָמוּר כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמָעֲלָה בוֹ. בִּתְנָאִים שֶׁהִיתְנָה עִמָּהּ עַל פִּי אֲחֵרִים.

Jerusalem Talmud Sotah.1.1