Schma-Lesung — Rambam

Schma-Lesung

Schma-Lesung — Rambam auf Beth HaMidrash: der hebräische Text und seine deutsche Übersetzung, mit Raschi und den großen Kommentatoren. Kostenlos, online.

פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ז) ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וְזֶה הוּא לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְזֶה הוּא יוֹם:Das »Höre Israel« soll zwei Mal täglich, nämlich morgens und abends rezitiert werden, denn es heißt (Deut. 6:7): »Bei deinem Niederlegen und bei deinem Aufstehen u. s. w.«, also zur Stunde, wo der Mensch gewohnt ist sich zur Ruhe zu begeben, — was auf die Nacht hindeutet, — und zur Stunde wo er aufsteht, was auf den Tag hindeutet.

וּמַה הוּא קוֹרֵא, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁיּוֹת. אֵלּוּ הֵן (דברים ו ד) ״שְׁמַע״ (דברים יא יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ (במדבר טו לז) ״וַיֹּאמֶר״. וּמַקְדִּימִין לִקְרוֹת פָּרָשַׁת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִחוּד הַשֵּׁם וְאַהֲבָתוֹ וְתַלְמוּדוֹ שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ. וְאַחֲרֶיהָ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל (זְכִירַת) שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת (במדבר טו לח) ״צִיצִית״ שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי זְכִירַת כָּל הַמִּצְוֹת:Gelesen werden folgende drei Abschnitte«»Höre Israel u. s. w.« (Deut. 6:4-9).»Und es wird geschehen, wenn Du gehorchst« (Deut. 11:13-21).»Und Gott sprach zu Moses« (Num. 15:37-41).Begonnen wird mit dem Abschnitt »Höre Israel«, weil darin über die Einheit Gottes, wie auch über die Liebe zu Ihm und dessen Tora geredet wird und dieses der Grundstein alles Wissens und Glaubens ist.Sodann wird rezitiert »Und es wird geschehen, wenn Du gehorchst«, weil hierin ein Gebot über das Gedenken aller göttlichen Vorschriften enthalten ist, und zuletzt der Abschnitt über die Schaufäden (Zizit), worin auch ein Gebot über das Gedenken aller Vorschriften im Allgemeinen inbegriffen ist.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה קוֹרְאִין אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמִצְוָה לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג) ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ״. וּקְרִיאַת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל סֵדֶר זֶה הִיא הַנִּקְרֵאת קְרִיאַת שְׁמַע:Obgleich aber das Gebot der Beobachtung der Zizit, bei Nacht nicht ausgeführt wird (siehe Zizit 3:7), muss der betreffende Abschnitt während des Abendgebets dennoch gelesen werden; weil dort das Andenken an die Befreiung aus der ägyptischen Knechtschaft erwähnt wird und es ein Gebot ist, dass wir uns deren bei Nacht wie bei Tage erinnern sollen, wie es auch heißt (Deut. 16:3): »Damit du gedenkst des Tages deines Auszugs aus Ägypten dein Leben lang«. Das Rezitieren dieser drei Abschnitte in erwähnter Folge, wird im Allgemeinen das Lesen des »Höre Israel« (קְרִיַּת שְׁמַע) genannt.

הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁהוּא גּוֹמֵר פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹמֵר בְּלַחַשׁ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ (דברים ו ה) ״וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ׳‎ אֱלֹהֶיךָ״ עַד סוֹפָהּ. וְלָמָּה קוֹרִין כֵּן. מָסֹרֶת הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּץ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ צִוָּם וְזֵרְזָם עַל יִחוּד הַשֵּׁם וְעַל דֶּרֶךְ ה׳‎ שֶׁהָלַךְ בָּהּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָבִיו וְשָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם בָּנַי שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם פַּסְלוּת מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד עִמִּי בְּיִחוּד הַשֵּׁם כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר לָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ (דברים כט יז) ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ וְגוֹ׳‎. עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ (דברים ו ד) ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ יְיָ׳‎ אֶחָד״. כְּלוֹמַר שְׁמַע מִמֶּנּוּ אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ יְיָ׳‎ אֶחָד. פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. לְפִיכָךְ נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁבַח שֶׁשִּׁבֵּחַ בּוֹ יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן אַחַר פָּסוּק זֶה:Jeder, der das »Höre Israel« rezitiert, muss unmittelbar nach dem ersten Vers im Stillen dabei zu flüstern »Gelobet sei der Name seiner königlichen Glorie, in Ewigkeit, immerdar בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד« — worauf das Rezitieren mit dem Vers: »Und Du sollst lieben den Ewigen, deinen Gott, u. s. w.« fortgesetzt wird. Über die Einschaltung dieses Verses sagt die Tradition: Als unser Stammvater Jakob in Ägypten seine Söhne vor seinem Sterben versammelt und dieselben über die Einheit Gottes und die Wege des Ewigen, welche auch Abraham und Isaak gewandelt, belehrte, habe er auch die Frage an sie gerichtet: »Vielleicht hegt Einer unter Euch irgend einen, mit der Einheit Gottes, wie ich selbige auffasse, nicht übereinstimmenden Gedanken« — wie auch später unser Lehrer Moses zu uns sprach (Deut. 29:17), »Vieleicht findet ‎sich unter Euch ein Mann oder eine Frau usw.« —‏ ‎da antworteten alle einstimmig und sprachen: »Höre Israel,‏ ‎der Ewige, unser Gott, ist ein einiger Gott«, —‏ ‎nämlich: »Höre, unser Vater Israel, der Ewige, unser Gott‏ ‎usw.« — darauf sprach nun der Greis: »Gelobet sei‏ ‎der Name seiner Glorie ewig und immerdar«; — da‎her ist es auch Sitte in ganz Israel, das Lob Gottes, das ‎der Greis Israel ausgesprochen, nach jenem Verse zu rezitieren.‏

הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. בַּיּוֹם מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. וּבַלַּיְלָה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ:Vor und nach Rezitation des »Höre Israel», müssen besondere Segenssprüche gesagt werden und zwar bei Tage, zwei Segensprüche vor dem Schma und einer danach, — bei Nacht, zwei vor‎ und zwei nach dem Lesen.‎

Mishneh Torah, Reading the Shema.1 · Jad Haghasakkah, trans. by L. Mandelstamm. St. Petersburg, 1851. Corrected and edited by Igor Itkin - German