Orchot Zaddikim — Mussar

Orchot Zaddikim

Orchot Zaddikim — Mussar auf Beth HaMidrash: der hebräische Text und seine deutsche Übersetzung, mit Raschi und den großen Kommentatoren. Kostenlos, online.

סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב יג)."The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man." (Eccl. 12 : 13)

זֶה הַפָּסוּק אֲמָרוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הָיָה חָכָם מִכָּל הָאָדָם, וְהָיָה מֶלֶךְ עַל הַתַּחְתּוֹנִים וְעַל הָעֶלְיוֹנִים (מגילה יא ב). וְאַחַר שֶׁרָאָה כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְנִסָּה כָּל הַדְּבָרִים, וְהוֹדִיעַ לָעוֹלָם כַּמָּה חָכְמוֹת, חָתַם כָּל דְּבָרָיו וְאָמַר: סוֹף שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא יִרְאַת הַשֵּׁם. וְכֵן הִתְחִיל בְּמִשְׁלֵי (משלי א ז): ״יִרְאַת יְיָ רֵאשִׁית דָּעַת״; וְסִיֵּם (משלי לא ל): ״אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל״. וְאִלּוּ אָדָם אַחֵר הָיָה מַזְהִיר אוֹתָנוּ עַל יִרְאַת שָׁמַיִם – לֹא הָיוּ דְּבָרָיו מְקֻבָּלִים עַל הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם הָיוּ אוֹמְרִים: עֲבוּר שֶׁאֵין לוֹ עִנְיָן אַחֵר, וְהוּא פָּנוּי – לְכָךְ מַזְהִיר עַל יִרְאַת הַשֵּׁם.Solomon was the wisest and greatest of all men. He was king over earthly and celestial beings. After he had seen every sort of activity, tried all things and made known all sorts of wisdom, he concluded all of his words by saying, "The end of every matter is fear of the Lord." And thus he began, "The fear of the Lord is the beginning of knowledge" (Prov. 1:7), and he ends, "A woman that feareth the Lord, she shall be praised" (Prov. 31:30).

אֶלָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה עָשִׁיר מִכָּל הָאָדָם, דִּכְתִיב (מלכים א י כז): ״וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים״, וְהָיָה חָכָם מִכֹּל וּמֶלֶךְ, כְּדִכְתִיב (מלכים א ה יא): ״וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם״ – לוֹ נָאֶה לוֹמַר ״הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל״ (קהלת א ב), וְאֵין לַעֲסֹק אֶלָּא בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַב כָּל הַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים, כָּתַב בַּתּוֹרָה (דברים י יב): ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ? כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ״. וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (תהלים קיא י): ״רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ״.And Solomon was the richest of all men, as it is written, "And the king made silver to be in Jerusalem as stones" (I Kings 10:27). For him it was proper to say "Vanity of vanities, all is vanity" (Eccl. 1:2), and one ought not to busy himself with anything save for the reverence of Heaven. And thus did Moses, our teacher, peace be upon him, say: "And now, Israel, what doth the Lord thy God require of thee, but to fear the Lord thy God" (Deut. 10:12). And thus did David, the King, peace be upon him, say: "The fear of the Lord is the beginning of wisdom" (Ps. 111:10).

וּמִפְּנֵי שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת הָאָדָם שֶׁהוּא מִבְחַר הַבְּרוּאִים אֲשֶׁר בָּרָא הָאֵל בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, כִּי הוּא מְתֻקָּן בְּצֶלֶם אֱלֹהִים וּבְצוּרָתוֹ, וְנָאֶה בִּמְלַאכְתּוֹ מִכָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵשׁ בּוֹ הַנְּשָׁמָה הַמִּתְבּוֹנֶנֶת סוֹד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים – מִכָּל זֶה יָדַעְנוּ שֶׁהוּא עִנְיַן כָּל הַכַּוָּנוֹת מִזֶּה הָעוֹלָם; וְכָל מָה שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם הַזֶּה – הַכֹּל לְצָרְכּוֹ. וְעַל זֶה נִתְּנָה לָאָדָם תּוֹרַת אֱמֶת, לְהוֹרוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. כִּי הָאָדָם הוּא חָבִיב מְאוֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם, כִּי אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמַּלְאָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּצָרְכֵי הָאָדָם הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכֵן יִצְחָק; וְיַעֲקֹב אָמַר (בראשית מח טז): ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים״, וּכְתִיב (הושע יב ה): ״וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל״. וְדָנִיאֵל אָמַר (ו כג): ״אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי״.And because we see that man is the choicest of the creatures of the Creator in the lower world and that he is perfected in his form and that there is within him the soul that contemplates the secret of the highest heights and of the lowest places and that he is the chief object of all intentions in the world, and that everything that was created in this world, all of it, is for his need. And, in addition to this, there has been given to man a Torah of Truth, to teach him the righteous way, for man is very dear to the Lord, since we see that even the angels serve in supplying the needs of a righteous man as we have found in the case of Abraham, our father and Isaac and Jacob: "The angel who hath redeemed me from all evil, bless the lads" (Gen. 48:16), and "So he strove with an angel, and prevailed" (Hos. 12:5). And Daniel said (Dan. 6:23): "My God hath sent his angel, and hath shut the lions' mouths, and they have not hurt me."

וְעוֹד מָצִינוּ שֶׁבָּא מַלְאָךְ לְעֶזְרַת הַצַּדִּיקִים, דִּכְתִיב (מלכים ב יט לה): ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ, וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר״, וְרַבִּים כָּאֵלֶּה.And we have seen that an angel came to their help as it is written. It came to pass that night, that the angel of the Lord went forth, and smote in the camp of the Assyrians" (II Kings 19:35). And there are many instances like these.

Orchot Tzadikim, Introduction