קב הישר — מוסר

קב הישר

קב הישר — מוסר בבית המדרש: הטקסט העברי ותרגומו, עם רש״י והמפרשים הגדולים. חינם, אונליין.

"ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (מִשְׁלֵי ג, יט). מִקְרָא זֶה בָּא לְהוֹדִיעַ, שֶׁעִקַּר תִּפְאֶרֶת הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה הוּא, כְּשֶׁהוֹלִידוּ וְהִצְמִיחוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת וִיסוֹד וּמָקוֹר. וּבַזֹּאת יִתְהַלֵּל הֶחָכָם וְיִתְפָּאֵר הַמֵּבִין, כְּשֶׁפּוֹעֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ מַה שֶּׁהוּא תַּכְלִית גָּדוֹל וְתוֹעֶלֶת לְנִשְׁמָתוֹ, הַחֲצוּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּנְתָנָהּ אֶל הָאָדָם אֲשֶׁר הוּא קָרוּץ מֵחֹמֶר, כְּדֵי לְקַשְּׁטָהּ בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וּמְהֻדָּרִין, בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וּבִדְרָכָיו הַיְשָׁרִים, וּלְהַחֲזִירָהּ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא זְמַן פְּקֻדָּתָהּ שֶׁל נְשָׁמָה לָשׁוּב בֵּין נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בְּעֹז וּבְחֶדְוָה. וְעַל חָכְמָה זוֹ נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ".

מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמּוֹלִיד בְּחָכְמָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, כִּי אִם תֹּהוּ וְהֶבֶל וָרִיק, וְהַגּוּף יִהְיֶה כָּלֶה וְאָבֵד, וְכָל תַּאֲווֹתָיו וַהֲנָאוֹתָיו כְּלֹא הָיוּ, מַה יִּתְרוֹן בְּחָכְמָה זוֹ?! וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כְּשֶׁהָאָדָם מוֹלִיד בְּחָכְמָתוֹ פְּעֻלַּת שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְעִנְיָנִים רָעִים וּמְקֻלְקָלִים, שֶׁלֹּא כְּדִין וְדַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אָז עוֹשֶׂה כְּתָמִים וּפְגָם בְּנִשְׁמָתוֹ. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ הַחָכְמָה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ הַבִּינָה, הַגּוֹרֵם לִנְשָׁמָה דִּילֵיהּ צַעַר וְגִלְגּוּלִים קָשִׁים וּמָרִים וְיִסּוּרִים בַּגֵּיהִנָּם, וְנִדְחֵית מִפַּרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא בְּחֶרְפָּה וּבְבוּשָׁה גְּדוֹלָה.

עַל כֵּן עֵצָה הַיְעוּצָה לְכָל מִי אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה, לְהַכְנִיעַ לְבָבוֹ הַקָשֶׁה, וְיִקַּח פְּנַאי לְעַצְמוֹ לְהִתְבּוֹדֵד בְּמָקוֹם מֻצְנָע, שֶׁתִּפֹל עָלָיו הַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְאֵימַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיַחֲשׂב בְּיָמָיו וּשְׁנוֹתָיו אֲשֶׁר כְּבָר עָבְרוּ וְחָלְפוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְכָל יוֹם וָיוֹם זְמַנּוֹ מִתְקַצֵּר וּמִתְקָרֵב אֶל יוֹם הַפְּרִידָה, שֶׁהוּא יוֹם הַמָוֶת, אֲשֶׁר מִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ?! כִּי הוּא שָׁט וּבָא כַּנֶשֶׁר, פֶּתַע פִּתְאֹם, וְהַשְּׁלוּחֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָצִים וּמְמַהֲרִים לְהָבִיאוֹ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה וּמַחְשָׁבָה, וּבִלְתִּי וִתוּר מְאוּמָה. וַי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין! וַי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה!

וְכָל לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, מַה שֶּׁמָּרַד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכְעִיס לְפָנָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ, בְּמָקוֹם גָּלוּי וּבְמָקוֹם נִסְתָּר, כִּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ, וּבִשְׁעַת הַדִּין כֻּלָּם עוֹמְדִים וּמְעִידִים בְּפָנָיו, בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזֶה שָׁעָה נַעֲשֵׂית הָרָעָה, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם.

וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁמָּצָאתִי כָּתוּב בַּסֵּפֶר "אוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא", כִּי יֵשׁ מַלְאָךְ אֶחָד, עוֹמֵד סָמוּךְ לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, וְרוֹאֶה מַעֲשִׂים שֶׁל בְּנֵי אָדָם וּמַכְרִיז לְמַלְאָךְ אַחֵר, וְאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי מַכְרִיז הַכְּרוּז לִפְנֵי פַּרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא, וּמֵחֲמַת קוֹל כְּרוּז זֶה, מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם עוֹשִׂין עֲבֵרוֹת, מִתְרַחֲקִים מִשָּׁם כָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁרוֹצִים לוֹמַר שִׁירָה, עַד שֶׁמְּטַהֲרִין אֶת הַמָּקוֹם בִּטְבִילוֹת.

Kav HaYashar 1