ኢጌሬት ሀግራ — ሙሳር

ኢጌሬት ሀግራ

ኢጌሬት ሀግራ — ሙሳር በBeth HaMidrash ላይ፦ የዕብራይስጥ ጽሑፍና የአማርኛ ትርጉሙ፣ ከራሺና ከታላላቆቹ ተንታኞች ጋር። ነጻ፣ በመስመር ላይ።

באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחו לי אמתית, וגם לא תדאגו (נ"א: שהבטיחה לי אמי תחיה, וגם מה תדאגו?), הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם הם נע ונד בחוסר כל. ואני תודה לאל, נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל (נ"א: וחמדת השם-יתברך, כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה), ואני נוסע בשלום ברוך ה'. וגם את יודעת שהנחתי ילדי שלבי הומה עליהם וכל ספרי היקרים, והייתי כגר בארץ אחרת והנחתי הכל כו'.I ask you to refrain from becoming sad, as you truly promised me, and not to worry (or: as Mother promised me - besides, what is there to worry about?). It is common for men to leave their wives in order to travel and wander destitute for years to make money. But I, thank G-d, am traveling to the Holy Land - which everyone longs to see - the Jewish people's Most Beloved (or: Hashem's Most Beloved, desired by all heavenly and earthly beings). And I am traveling in peace, thank G-d. You are also aware that I have left behind my children, for whom my heart moans, and all my precious books, and I am as a stranger in a foreign country. Yes, I have left everything behind etc.

וידוע, כי כל העולם-הזה הכל הבל, וכל השעשועים הכל כלא, ואוי להרודפים אחר ההבל אין בו מועיל. ואל תקנא בעושר, כי "יש וגו' עשר שמור לבעליו לרעתו", "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב" וגו', "כל- עומת שבא כן ילך, ומה-יתרון לו שיעמל לרוח" (קהלת ה, יב - טו). "ואלו חיה אלף שנים פעמים" וגו', (קהלת ו, ו). "כי אם-שנים הרבה יחיה האדם בכולם ישמח, ויזכר את-ימי החשך, כי-הרבה יהיו כל -שבא הבל" (קהלת יא, ח). "ולשמחה מה-זה עשה" (קהלת ב, ב). כי מחר תבכה מאשר היום תשחק. ואל תקנא בכבוד המדומה ההבל, והזמן בוגד והוא כמאזנים: יגביה הקל וישפיל הכבד. והעולם דומה לשותה מים מלוחים, ידמה לו שמרוה, וצמא יותר (מבחר הפנינים). "אין אדם מת וחצי תאותו בידו" (קהלת רבה, א). "מה-יתרון לאדם בכל-עמלו" וגו' (קהלת א, ג). זכור הראשונים אשר היו לפנינו, שכל אהבתם וחמדתם ושמחתם כבר אבדה (שם) ומקבלים על זה דינים מרובים. ומה-הנאה לאדם שסופו לפרוש לעפר רמה ותולעה, וכל הנאות יתהפכו לו בקבר למרה והמות כרוך באדם. ומה העולם-הזה, כי כל ימיו כעס ומכאובים, גם בלילה איננו מניח לו לישון, והמות אינו מקווה, והכל יביא במשפט, על כל דיבור, ולא נאבד אפילו דיבור קל.It is well-known that this world is all emptiness, that every amusement is worthless, and woe is anyone who pursues vanity, which is worthless. And don't envy the rich, for "riches are hoarded by their owner to his misfortune" (Koheles 5:12); "As he had come from his mother's womb, naked will he return...exactly as he came he must depart, and what did he gain by toiling for the wind?" (ibid. 14, 15); "Even if he should live a thousand years twice over, but find no contentment - do not all go to the same place?" (Ib. 6:6); "Even if man lives many years, let him rejoice in all of them, but let him remember that the days of darkness will be many. All that comes is futility" (ib. 11:8); "And of joy, what does it accomplish?" (ibid. 2:2). Tomorrow you will cry for having laughed today. Do not lust after imaginary honor, for it is worthless and time is a traitor: it is like scales, which lift the light and lower the weighty. The world is like one who drinks salty water: he thinks it quenches his thirst, but it only makes him thirstier. No one leaves the world with even half his cravings fulfilled (Koheles Rabbah 1). "What profit does one have from all his toils under the sun" (Koheles 1:3)? Remember our predecessors, all of whose love, desire and joy have ceased to exist (see Koheles 9:6), but who are being judged severely for them. And of what benefit is gratification to man - whose end is dust, maggots and worms, as he is bound to die - when all his enjoyments turn to bitterness in the grave? And what is this world, whose days are full of anguish and pain which prevent one from sleeping? Neither is death a mikveh. Man will be judged for everything he says; even the slightest expression is not overlooked.

ולכן אני מזהירך, שתרגיל בכל היותר לישב יחידי, כי חטא הלשון על כולו. כמאמר חכמינו ז"ל (תוספתא פאה, א), "אלו דברים שאדם אוכל כו' ולשון הרע כנגד כולם". ומה לי להאריך בזה העוון החמור מכל- העבירות. "כל-עמל האדם לפיהו" (קהלת ו, ז), אמרו חכמינו ז"ל, שכל-מצותיו ותורותיו של אדם אינו מספיק למה-שמוציא מפיו. "מה אומנותו של אדם בעולם-הזה, ישים עצמו כאלם" כו' (חולין פט, א). וידביק שפתותיו כשתי ריחים כו'. וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים, ועל כל דיבור הבל, צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו. וכל זה בדברים יתרים. אבל בדברים האסורים, כגון: לשון-הרע וליצנות ושבועות ונדרים ומחלוקת וקללות, ובפרט בבית-הכנסת ובשבת ויום-טוב, על אלו צריך לירד לשאול למטה הרבה מאד, ואי-אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דיבור אחד (זהר), ולא נאבד אפילו דיבור אחד שלא נכתב. בעלי-גדפין הולכין תמיד אל כל אדם ואדם ואין נפרדים ממנו וכותבין כל דיבור ודיבור, "כי עוף השמים יוליך את-הקול, ובעל כנפים יגיד דבר" (קהלת י, כ). "אל-תתן את-פיך לחטיא את-בשרך ואל-תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף" וגו' (קהלת ה, ה). ובכל אשר צריך לך, תקח הכל על-ידי שליח, ואף אם הוא פעמים ושלש ביקר, "היד ה' תקצר" וגו' (במדבר יא, כג). השם יתברך זן מקרני ראמים עד ביצי כנים (עבודה זרה ג, א), ונותן לכל אחד ואחד די מחסורו. ובשבת ויום-טוב אל תדברו כלל מדברים שאינם נצרכים מאד. וגם בדברים הנצרכים למאד תקצרו מאד, כי קדושת שבת גדולה מאד, "ובקושי התירו לומר שלום בשבת" (ירושלמי שבת, וכן בתוספת שבת דף קיג). ראה, בדיבור אחד כמה החמירו. ותכבד את השבת מאד כאשר היה לפני, ואל תצמצם כלל, כי "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש-השנה ועד יום-הכיפורים, חוץ מהוצאות שבתות והוצאות יום-טוב וכו'. (ביצה טז, א).Therefore, I exhort you to train yourself to sit as much as possible, because the sin of the tongue is the most severe, as our Sages said (Tosefta Pe'ah 1): "These are the things...and lashon hara is equivalent to them all." I don't have to elaborate on this most serious sin of all. "All man's toil is for his mouth" (Koheles 6:7). Our Sages said that all man's mitzvos and teachings are not enough to counterbalance what comes out of his mouth. "What should be a man's pursuit in this world? He should be silent" (Chullin 89a). One must seal his lips as tight as two millstones. Idle words are like powerful weapons which can reach from one end of the world to the other. Now, this is true concerning mere excessive speech. Where forbidden speech is concerned - e.g. lashon hara, mocking, swearing, vowing, fighting and cursing - especially in the synagogue, and on Shabbos and Yom Tov - for every utterance of this type it is impossible to imagine the pain and suffering one will receive (Zohar)! No word is lost; everything is recorded. Winged beings attach themselves to everyone, recording all they say. "For a bird of the skies may carry the sound, and some winged creature may tell the matter" (Koheles 10:20). "Let not your mouth cause your flesh to sin, and do not tell the messenger that it was an error. Why should G-d be angered by your speech and destroy the work of your hands?" (ibid. 5:5). Purchase all your needs through a messenger, even if this would cost two or three times as much. "Is there a limit to what G-d can provide?" (Bamidbar 11:23). Hashem feeds all creatures, from the greatest to the smallest (see A.Z. 3), and provides all their needs. And on Shabbos and Yom Tov do not speak at all about things that are not urgent, and be brief even with what is important, for the Shabbos is very holy and our Sages barely permitted the exchange of greetings on it (Yerushalmi Shabbos, and Tosfos Shab. 113). See how strict they were concerning even a single expression! Continue to give great honor to the Shabbos as when I was there. Do not cut back [on your Shabbos] expenses, since "Man's entire sustenance [for the year is fixed for him from Rosh Hashana to Yom Kippur,] except [the expenditure for Sabbaths and Festivals,] etc." (Beitzah 16a).

וגם באתי לבקש מאתך מאד מאד בבקשה גדולה ועצומה ושטוחה, שתדריך את בנותיך מאד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה ובחיבה ונחת. והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל-שכן בשבת קדש-קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל, כי חס-ושלום בקלקול הבנים יענשו אב ואם מאד. והבזיון בעולם-הבא, "את-אביה היא מחללת" (ויקרא כא, ט). "כמאן קרינן לרשע בן- צדיק, רשע-בן רשע" כו' (סנהדרין נב, א). וכן שאר דברים, לשון-הרע ורכילות, ושלא יאכלו וישתו כי אם בברכה ראשונה ואחרונה, וברכת-המזון וקריאת-שמע והכל בכונה. ועיקר הכל שלא יצאו חס-ושלום מפתח ביתם ולחוץ, ושיצייתו ויכבדו אותך ולאמי ולכל הגדולים בשנים מהם, וגם כל מה שכתוב בספרי מוסר יקיימו.I also implore and plead with you to guide your daughters very carefully to refrain from cursing, swearing, lying and fighting. Rather, everything they do should be done peacefully, with love, affection and gentleness. I have left behind several Yiddish books on Mussar (morality). See that [the children] read them constantly, especially on the Holy Shabbos, when Mussar is the only thing they should read. Always instruct them according to Mussar books. Don't hold back from hitting them when they curse, swear or lie. Don't be lenient with them, because parents will be punished severely for the corruption of their children, G-d forbid. And even if one constantly teaches them Mussar, but they do not follow it, one's sorrow and shame in the World-to-Come will be great. As it is written (Vayikra 21:9), "She defiles her father" - [in such a case] the son of a righteous man is called "the son of a wicked man" (Sanhedrin 52a). Similarly, in other matters, lashon hara and gossip. Their eating and drinking should always be preceded and followed by the appropriate blessings. They must be careful to say the blessings, Birkas Hamazon and Krias Shema with proper kavanah (intent). Most importantly, they must not wander outside the home and must obey and respect you and my mother and all their elders. They also need to observe all that is written in the Mussar books.

גם לבניך שיחיו תגדל אותם בדרך הישר ובנחת, ותשלם שכר-למוד ותחזיק מלמד בביתך ולא תצמצם בשכרו, כי כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש-השנה חוץ מתשר"י [תלמוד תורה, שבתות, ראשי חודשים, ימים טובים] (ביצה טז, א). וגם הנחתי להם ספרים. ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת. וגם תשגיח על בריאותם ומזונותם תמיד שלא יחסר להם, ושילמדו מקודם כל החומש, שיהיו רגילים כמעט בעל- פה, ואל יכביד עליהם כי אם בנחת. כי הלימוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת. ותפזר להם פרוטות וכיוצא.Raise your own children as well correctly and sensitively, and pay their tutor well, for "Man's entire sustenance for the year is fixed for him from Rosh Hashanah...except TiShReY (Talmud, Shabbos, Rosh Chodesh and Yom Tov - Beitzah 16a). I have also left books for them. For Hashem's sake, guide them well and gently. Take care of their health and make sure that they always have enough to eat. First have them learn the entire Chumash, seeing to it that they know it almost by heart. The learning must be done without undue pressure, rather gently, because it is best absorbed when one is relaxed. Give them coins, etc., as a reward.

Iggeret HaGra