Or Neerav — Kabala

Or Neerav

Or Neerav — Kabala Beth HaMidrash'ta: İbranice metin ve Türkçe çevirisi, Raşi ve büyük yorumcularla birlikte. Ücretsiz, çevrimiçi.

ראינו המתרחקים מחכמה זו, מתחלקים לשלשה חלקים, החלק הראשון, הם אותם שיתרחקו ממנה לאמרם כי אין הכרח להאמין בנעלם התורה לסבות רבות, אם לחשבם הדברים בפשוטן ובנעלם אין להם חפץ, כי מי יכריחם להאמין בעשר ספירות ושאר חלקים אשר לחכמה זו.Those who shun this science the word medieval Jews used for “science,” as in ḥokhmat ha-refuah, the “science of medicine.” It was Cordovero’s conviction, and that of some of his contemporaries, that Kabbalah could provide a “scientific” key by means of which it would be possible to understand the secrets of the universe. See David Ruderman, Kabbalah, Magic and Science: The Cultural Universe of a Sixteenth Century Jewish Physician (Cambridge: Harvard University Press, 1988), p. 139. Though I have translated ḥokhmah as “science,” it should be understood in the sense of “knowledge.” An alternative translation would be “gnosis.” [of Kabbalah] can be divided into three classes. The first [class comprises] those who shun it because they think that there is no need to believe [in the existence] of an esoteric meaning of Torah. There are a number of reasons [for their opinion]. Some believe that the words [of the Torah] must be understood literally. Hence they have no desire [to comprehend] the esoteric. Who, indeed, can force them to believe in the ten sefirot (New York: Paulist Press, 1983), pp. 33-37. and the other aspects of this science?

ואין רצונם להאמין אלא באחדות הנפלא. וכאשר יגיעם קצת מחכמה זו, ומה גם בשמעם אין סוף וצורת התורה, יפערו פיהם לבלי חק בדופי המשכילים, וכמעט יהיו בעיניהם ככופרים. ויש אשר ישים נפשו בכפו, ויתכסה בשלמה זו וישלים פחיתות נפשו בסברה זו בלי שיאמינהו בלבו אמונה שלימה, ויש שתתקיים אמונה זו בלבו באמת ובלבב שלם: והנה, בהרחקת בעלי סברות אלו כמעט אסור משום הלעיטהו (ב״ק סט.), אבל ראוי לחוש על כבוד תורתינו להקהות שיניו ולבטל דעתו.Furthermore, they have no desire to transcend their belief in [God’s] wondrous unity. When some aspect of this discipline comes before them, whether it concerns Eyn Sof or the form of the Torah,. On this concept, see Gershom Scholem, “The Meaning of the Torah in Jewish Mysticism,” in his On the Kabbalah and Its Symbolism (New York: Schocken, 1969), pp. 32-86. they begin to denounce the enlightened [Kabbalists], who appear to them as little short of heretics. (New Haven: Yale University Press, 1988), pp. 1-2. Some of them take up this argument—to the deficiency of their souls—without believing it entirely. Others sincerely believe it to be true. To argue against such people is nearly forbidden because of the embitterment [it causes]. Nonetheless the honor of the Torah must be upheld and this opinion must be refuted.

אין ספק שעל אלו וכיוצא בהם אמר שלמה המלך ע״ה (משלי יח, ב), "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו". ירצה, כי מי שימשך אחר התאוות ומעוט ההשכלה בתורה וסודותיה יקרא כסיל, מפני היותו נמשך אחר הכסילות והפתיות ושכרון עולם השפל הנופל. ויאמר כי הכסיל הזה לא יחפוץ בתבונה, פירוש, בדברים הנעלמים והם סתומים בתוך הדבר הנגלה, כי זה גדר התבונה כמאמרם ז״ל (חגיגה יד. סנהדרין צג) מבין דבר מתוך דבר.Without doubt it is concerning these men and their like that King Solomon, peace upon him, said, The fool does not desire understanding, but only to air his thoughts (Prov. 18:2). It is apparent that one who follows his desires and spurns enlightenment in the mysteries of the Torah can be called a fool, since he continues his folly and his intoxication with this lowly world. [The verse] states, The fool does not desire understanding—these are the esoteric subjects hidden within the exoteric matter. This definition of understanding is the one which [the sages], their memory be a blessing, [used when they] said, “He who understands one thing from another.”

והנה הכסיל לא יחפוץ בדברים הנעלמים הצריכים תבונה לדלותם, כאומרו (משלי כ, ה) ואיש תבונה ידלנה, "כי אם בהתגלות לבו", פירוש, בדברים הנגלים שהם לבוש אל הנעלמים, והם הנראים לכאורה פשוטן של דברים. והם לכאורה נגלים אל הלב, ולא אל לבות המשכילים, אלא אל לבות הכסילים שכמותו, וזהו שאמר, בהתגלות לבו, פירוש גלוי דעתו הקצר:The fool, then, has no desire [to comprehend] the hidden things which require understanding to discover. Thus [Solomon] said, A man of understanding can draw them out (Prov. 20:5). (singular), whereas Cordovero wrote tevunot (plural). This inaccuracy is probably the result of his citing the verse from memory. [The fool] only [desires] to air his thoughts [with regard to] the revealed matters which serve as a garment [concealing] the esoteric aspects and which appear to constitute the plain meaning of the subject. in pt. I, chap. 2. These matters are indeed revealed to the heart, but they are not [revealed] to the hearts of the enlightened—only to the hearts of fools like him. This is the meaning of to air his thoughts: It refers to his limited mental capacity.

ועל אלו וכיוצא בהם אמר הרשב״י ע״ה בתקונים תקונא מ״ג וזה לשונו,Of these men and their like, Rabbi Simeon bar Yoḥai, peace upon him, said in the Tikkunim [no. 43]: is a collection of Zoharic writings which constitute a commentary to the portion Bereshit. See Gershom Scholem, Kabbalah (New York: Quadrangle, 1974), pp. 218-219.

Ohr Ne'erav, PART I 1