Hahşarat Avrehim — Hasidut

Hahşarat Avrehim

Hahşarat Avrehim — Hasidut Beth HaMidrash'ta: İbranice metin ve Türkçe çevirisi, Raşi ve büyük yorumcularla birlikte. Ücretsiz, çevrimiçi.

במה נתחיל להכשיר אותנוThe preparation of the Avreichim (41:43), and Rashi thereon. Avreich generally means a young, newly married yeshiva student.Getting Started.

מודעת זאת בספרים קדושים, שהצדיקים קדושי ישראל בעלי הקבלה, וכן קדושי החסידים עובדי ד׳ בדרך קדושנו הבעש״ט ותלמידיו זצ״ל, דרכי עבודת קדשם דרכי נביאי ד׳ הם. ובזוה״ק פ׳ תרומה [דף קנ״ד ע״א] אמר ר׳ יעקב על עצמו, ואנא מאן יהיב לי אתערותא דרוח קדשא למהוי בגו נביאי מהימני תלמידי דר״ש בן יוחאי דעלאין ותתאין זעין מני׳ עכ״ל הק׳. היינו שבענותנותו התפלא על עצמו שזכה להיות בין נביאי מהימני תלמידי רשב״י שעליונים ותחתונים מזדעזעין ממנו. ובפה״ק מאור ושמש פ׳ ויגש ופ׳ ראה איתא גם על הצדיקים מדור דור עובדי ד׳ אשר בדרך הבעש״ט זצ״ל שדרכי קדשם דרכי נביאי ד׳ הם, ע״ש.We know through our holy sefarim that the ways of divine service of the master kabbalists of Israel, and similarly the ways of the Chassidim who followed the path taught by the Baal Shem Tov and his students, were none other than the ways practiced by the prophets of God. It is written in the Zohar (Terumah, 154a) that Rabbi Yaakov asked himself, “Who granted me this awakening of divine inspiration which allows me to be counted among the faithful prophets in the fellowship of Rabbi Shimon Bar Yochai, before whom the inhabitants of the heavens and the earth tremble?” With sincere humility, Rabbi Yaakov was amazed that he was worthy of being associated with such a league of prophets. (spiritual practice) is given over from generation to generation, and the inheritors of the tradition, from Avraham Avinu to Moshe Rabeynu to the prophet Malachi to Rabbi Shimon bar Yochai. No one would deny that the times have changed, to this very day it is in fact an uninterrupted tradition. A prophet is a vessel which receives the revelation of God, and a conduit for the revelation of God’s message. Yet it happens only in the context of the mesorah – the flow and transmission of Torah from master to disciple. Though it waxes and wanes as a result of how God wills that the Divine revelation needs to be granted unto each generation, it invariably remains the same mesorah, as the Torah is for all generations. Kabbalah means, “receiving.” The Piasesner Rebbe zts”l Hy”d is saying with simple elegance that though the prophets and the kabbalists of the Zohar may have received the Divine revelation at different levels of intensity, still, they obviously followed the same Torah in the context of the same transmission. And a central facet of this transmission was in fact the specific practices employed in order to learn to connect to God, even know Him, and receive His wisdom and message. Simply put, they used the same ways. (For more on the subject of mesorah and Kabbalah in the context of generational transmission, see the Introduction to the Beis Yaakov by Rav Gershon Chenoch of Radzin, zts”l trans. B. Edwards.) We also find mentioned and Re’eh. in the Maor Va’Shemesh that the Tsaddikim (righteous) of every generation who follow the ways taught by the Baal Shem Tov are in essence serving God in the way of the prophets.

והנה הנביאים הקדושים גם בעלי זוה״ק, האר״י, הבעש״ט ותלמידיהם זצ״ל מלאכי אֵל, מאתנו נשגבים, ודרכם דרך הקודש השמימה, מאתנו פלא, ואין אנו מרהיבים עוז, לעלות אל עליות קדשם ולהיות גדול כמוהם שרפי א-ל. אבל זאת אנו משתוקקים, וגם חובה היא עלינו לעבוד את ד׳ אלקי אבותינו, אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב עבודה תמה עבודה שלימה בכל אברי גופנו ונפשנו, וכל חוט מגופנו וכל ניצוץ מנפשנו ח״ו לא יצאו מחוץ לקדושת ד׳ הממלאה ומקיפה אותנו.The holy Prophets in the Torah, the sages of the Zohar, the Ari”zal, the Baal Shem Tov and his students, they were all like angels of God, exalted beyond us! And their way, the holy path to heaven, is too wondrous for us! We would not make the audacious claim that we can reach their level of sanctity, for they were like God’s own seraphim. But still, we yearn to emulate their ways, and we are also under obligation to serve the God of Avraham, God of Yitschak, and God of Yaakov with a perfect and complete devotion, with every fiber of our bodies and every spark of our souls. May God take pity on us and not allow us to leave the state of being in His sanctity, which fills us and surrounds us.

וגם זאת, שלא די לנו להיות רק כעבד בן שפחה, שעובד ג״כ למלך, רק שעבודתו היא אחר הרחים הרחק מן המלך, את דבריו אינו שומע, ומזיוו אינו נהנה ומתענג, עבודה שהיא בסגירת המוח וטמטום הלב. ורצוננו ותשוקתנו הם להיות בחי׳ בן, בנים אתם לד׳ אלקיכם, שבעבודתנו לד׳ הן בתורה ותפילה והן בשאר המצוות, נרגיש את התקרבותנו לד׳, וכמו הבן ששמח לקראת אביו אחרי שלא ראהו כמה שנים, ואחרי שנתענה בגעגועים גדולים על אביו, כן גם אנחנו נשתוקק ונתגעגע אליו ית׳. ובזוה״ק תרומה [דף קכ״ח ע״ב] איתא ומנא ודעינן דהא קב״ה אתרעי בי׳ ומשוי מדורי׳ בי׳, כדחמינן דרעותא דההוא בר נש למרדף ולאשתדלא אבתרי׳ דקב״ה בלבי׳ ובנפשי׳ וברעותי׳, ודאי תמן ידעינן דשריא בי׳ שכינתא עכ״ל הק׳, [ומאין יודעין באיש, שהקב״ה רוצה בו ועושה דירתו בו. כאשר רואים שרצונו של האיש לרדוף ולהשתדל אחר הקב״ה בלבו ובנפשו וברצונו, יודעים שבודאי שורה בו השכינה] זאת אומרת שרק מי שברצונו, בלבו ונפשו רודף ומשתדל ומשתוקק אליו ית׳, קרוב הוא לד׳ והשכינה שורה בו.It is not enough for us to be like a slave, son of a slave-woman, who indeed serves the king, yet his service is in the fields or at the millstone, far away from the company of the king. He does not hear the king’s words or delight in his presence. Such service is perfunctory, without thinking or feeling. Our desire and yearning is to be on the level of a son, “for you are sons to the Lord your God.” In this way one feels himself coming close to God through divine service, whether through study, prayer, or the fulfillment of mitzvos. We seek to serve God with the joy of a son who is reunited with his father after not seeing him for many years — elated and moved to be with him again after missing him so strongly and for so long. It is in this same way that we also yearn for God. It is written in the Zohar (Truma, 128b), “How do you know when the Holy One, blessed be He, desires a person and caused the Divine presence to dwell with him? When you see a person whose greatest desire is to run after the knowledge of God and struggles to serve Him with all his heart and all his soul, then you can know for certain that God’s presence rests on that person.” In other words, only one who runs after God with his whole heart and soul, serving Him with all his desire, is truly deemed as being close to God. Such a person can make himself into a dwelling place for the Shechinah.

ובשעת עבודתנו נרגיש את ריצת נפשנו לקראת אבי׳, שמתגעגעת עליו כל היום וכל הלילה, ריצה, ונמיסה, נמיסת הנפש בהשתפכותה אל חיק אבי׳ שבשמים. ולא בתפילה ועבודה בלבד נרגיש את התקרבותנו אל ד׳ ונתענג מזיו כבודו ית׳ רק גם תמיד, כי מי שבכל היום הדיוט הוא ובכל שעותיו נפשו קבורה במחצלת של קנים ושטותים, גם בתורתו, תפילתו ועבודתו הדיוט הוא, וגם בשעת עבודתו עבודת הקודש, נפשו לא תקום ח״ו, בכל היום צריך האיש להיות יהודי ובכל היום צריך הוא להיות קרוב אליו ית׳, פעם ביותר התרוממות ופעם בפחות מעט, יהודי הוא תמיד וגם בחי׳ בן להקב״ה תמיד יהי׳, וכל מעשינו בנפש תהיינה, עד שגם מחשבתנו תמיד תהא ברה, חזקה וקשורה בקדושתו. ואז גם נזכה שכ״כ תוכל נפשנו להתגבר על חושינו, שלא די שלא יוכלו חושינו לבלבל ולפתות את מחשבותינו, ולומר לנו עולם אתה רואה, וגשם אתה מרגיש, רק גם חושינו יכנעו למחשבת לבבנו, וגם הם יראו את קדושת ד׳ פרושה על כל הנמצא, וידע ויראה האדם אשר גם בעוה״ז נמצא הוא בגן ד׳ בעדן לפני כסא כבודו ית׳. ובמה נזכה לעבודה שלימה כזו. אם למצער את עקבי הנביאים המקובלים וצדיקי החסידות נשאף להכיר. צאי לך בעקבי הצאן עכ״פ את עקבי קדשם נראה, ובאבק דרכם דרכי ד׳ נתאבק, אף אל קרבנו נבלוע. ומעתה עלינו לדעת מהו עקב כל הקודש הזה ומה היא ההכשרה אשר יתכשר בה הבחור והאברך השואף ומשתוקק לזכות להיות חסיד.At the time of our service we may feel our souls running towards God, like the reunion of the father and the son mentioned above. He longs for his father day and night, seeking him, his heart melts, our soul melts as it is poured out before our father in Heaven. It is not only at the time we are involved in prayer and divine service that we feel that we are coming close to God, rather it were well to be so close at all times. If a person leads a humdrum existence, where his soul is, so to speak, buried away under the carpet, then his prayer and divine service will also be routine. If he does not constantly take care of his soul and desire God, then he will not find inspiration when he turns to pray or engage in any holy endeavor. All day he must be a Yehudi, striving to be close to God. At times more, and at times less, but he is always a Yehudi, and he will always be on the level of a son to God. All his actions may be imbued with soul to the point where even his thoughts are always pure and strong - connected to God’s sanctity. Then he will reach a level where the soul overpowers his senses. In our service, it is not enough to bar our senses from confusing and seducing our thoughts, saying to us, “you see the world, and you feel real physical senses,” but rather our senses shall be subdued before our thoughts. Then our senses will feel the sanctity of God spread over all existence, and man will know and see in his very life how he lives in God’s garden of Eden before the throne of His glory, may He be blessed. How else may we merit such a complete service unless we are drawn, even slightly, after God’s knowledge on the heels of the Prophets, Kabbalists, and Tsaddikim among the Hasidim! “Follow after the hoofprints of the flock!” (Shir HaShirim 1:8). At least we will see the footprints of their kedushah , and our wrestling will kick up the dust on the path of God. Then the path and the sensation of God’s presence will truly be internalized. Now we need to examine the great reward reserved for this holy enterprise, and the proper training that the aspiring young man who yearns to be a Chasid must undergo in order to achieve this goal.

Hakhsharat HaAvrekhim 1