Ein Jaäkov · Pesachiem — Ein Jaakov

Ein Jaäkov · Pesachiem

Ein Jaäkov · Pesachiem — Ein Jaakov op Beth HaMidrash: de Hebreeuwse tekst met Nederlandse vertaling, met Rasji en de grote commentatoren. Gratis, online.

פסחים (דף ג) אמר רבי יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. רב פפא אמר תשעה שנאמר (דברים כג יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. רבינא אמר עשרה וא״ו דטהור. רב אחא בר יעקב אמר שש עשרה שנאמר (שמואל א כ כו) כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור. תנא דבי רבי ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב. ואומר (איוב טו ה) ותבחר לשון ערומים ואומר (שם לג ג) ודעת שפתי ברור מללו. מאי ואומר. וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא, ת״ש, ותבחר לשון ערומים. וכי תימא הני מילי בדרבנן אבל במילי דעלמא לא, ת״ש, ודעת שפתי ברור מללו.Pesachim (Fol. 3) R. Joshua b. Levi said: "A man should never bring forth from his mouth an unfit word, for the Scripture uses a circumlocution of eight [extra] letters in order to avoid an ugly word; for it is said (Gen. 4, 2) Of the clean beasts and of the beasts that are not clean." R. Papa said: "A circumlocution of nine letters is found in the Scripture; for it is said (Deu. 23, 11) If there be among thee, any man that is not clean." Rabina said: "Ten letters [is the circumlocution]; for in the same text there is also an extra letter, Vav." R. Acha b. Jacob said: "Sixteen extra letters are used [in order to avoid an unfit word], as it is said (I Sam. 20, 26) For he thought something hath befallen him, he is not clean, because he has not yet purified himself [in order to avoid the word impure]." At the academy of R. Ishmael, it was taught that a man should always speak in clean language, since the seat of a male zab the passage calls (Lev. 15, 9) saddle, and the seat of a female zab the passage calls (Ib.) sitting place. This principle is also supported by the following passage (Job 15, 5 ) So that thou choosest the language of the prudent. Also by another passage (Ib. 33, 3) And my lips utter knowledge clearly. Why does he cite all these passages [is not the first one sufficient]? You will perhaps say that this applies only to Biblical matters, but for Rabbinical matters any language might be used. Come, listen; it is said, So that thou choosest a language of the prudent. And if you will say that this applies only to Rabbinical matters, but for secular affairs, any language might be used. Come, Listen to this passage; And my lips utter knowledge clearly.

(ע״ב) הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וחד מנייהו רבן יוחנן בן זכאי. ואמרי לה קמיה דרבי וחד מינייהו רבי יוחנן. חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה. אמר מובטח אני בזה שמורה הוראות בישראל. אמרו לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראות בישראל. הנהו תלתא כהני חד אמר הגיעני כפול וחד אמר הגיעני כזית וחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול. והתנן אין בודקין מן המזבח ולמעלה. לא תימא שמץ פסול אלא אימא שחץ פסול. ואבע״א שאני התם דאיהו הוא דארע אנפשיה:(Ib. b.) There were two disciples sitting before Hillel, of whom one was R. Jochanan b. Zakai. According to others, these disciples were sitting before Rabbi, and one of them was R. Jochanan. One said [while studying a Mishnah]: "Why must the grapes be cut according to the rules of levitical cleanliness, while olives may be gathered even according to the rules of levitical defilement?" The other pupil said: "Why must the grapes be cut under the rules of levitical cleanliness, while the gathering of olives need not be made under the rules of levitical cleanliness?" "I am sure," remarked their teacher, "that this one [who used becoming words] will become a judge in Israel." It is said that before many days had elapsed he became a judge in Israel. There were three priests [discussing the portions of their priestly gifts]; one said: "Mine was as large as a bean." To this the other responded: "Mine, was as large as an olive." The third one said: "Mine was as large as the tail of a lizard." In consequence of that unfit expression, the last was examined as to his fitness to serve upon the altar, and they found in him a blemish of descent. Have we not been taught [in a Mishnah]: "No family records are searched beyond the altar"? [for he was certainly examined before he began serving upon it; hence how was this examination possible?] Do not say a "blemish of descent," but say [they found in him] "obscenity which made him unworthy of the priesthood." And if you please, you may say this instance differs, because he harmed himself [by causing the investigation].

ההוא עובד כוכבים דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים אתא לקמיה דרבי יהודה בן בתירא א״ל כתיב (שמות יב מג) כל בן נכר לא יאכל בו וכתיב (שם) כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קא אכילנא משופרי שופרי. א״ל רבי יהודה בן בתירא מאליה מי קא ספו לך. א״ל לא. א״ל כד סלקת התם אימא להו ספו לי מאליה. כי סליק להתם א״ל מאליה ספו לן. אמרו ליה מאי קא אמרת אליה לגבוה סלקא. אמרו ליה מאן אמר לך הכי. אמר להו ר׳ יהודה בן בתירא אמר לי. אמרי מאי דקמן. בדקו אחריו ואשכחוה דעובד כוכבים הוא וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא שלם לך רבי יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים:There was a certain heathen who [under the guise of an Israelite] would come to Jerusalem every Passover and partake of the paschal lamb. Once he came before R. Juda b. Bathyra and said to him: "It is written in your Torah (Ex. 12, 43) No stranger shall eat thereof, and again (Ib. ib. 48) But no uncircumcised person shall eat thereof; nevertheless, I get to eat of the very best." "Have they given thee a piece of the fat of the tail?" remarked R. Juda b. Bathyra. "Nay," answered the heathen. So R. Juda said to him: "The next time you go, ask of them to give thee a piece of the fat of the tail." The following year then, when he came to Jerusalem, he said to them: "Give me a piece of the fat of the tail." "What!" exclaimed they, "is not the fat of the tail sacrificed on the altar? Did anyone advise thee to ask for this?" they questioned him. And the heathen answered: "R. Juda b. Bathyra has advised me thus." "What does this mean?" said they to themselves. Thereupon they made an investigation and, discovering that the man was a gentile, punished him. They then sent a message to R. Juda b. Bathyra, saying: "Peace unto thee, R. Juda b. Bathyra, who sitteth in Netzibin, yet whose net is cast in Jerusalem."

רב כהנא חלש שדרוה רבנן לרבי יהושע בריה דרב אידי אמרי ליה זיל בדק מאי דיניה. אתא אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה ובכי ואתי. אמרו ליה נח נפשיה. אמר להו אתון קאמריתו אנא לא קאמינא (משלי י יח) מוציא דבה הוא כסיל:When R. Cahana became ill, the Rabbis sent R. Joshua, the son of R. Ide, with instructions to visit him and find out what his condition was. When he came, he found R. Cahana dead. He tore his clothes, then turned them towards his back, and returned weeping. "Is he dead?" they asked him. "You say it, I do not say it," was his reply, adding also (Pr. 10, 18) And he that spreadeth abroad an evil report is a fool.

(דף ד) רב בר אחוה דר׳ חייא ובר אחתיה כי סליק להתם א״ל אייבו קיים. א״ל אימא קיימת. א״ל אימא קיימת. א״ל אייבו קיים.(Fol. 4) When Rab, the son of R. Chiya's brother and sister, came to Palestine, Rab was asked by R. Chiya: "Is father alive?" "Is mother alive?" was his reply. Then R. Chiya asked him: "Is mother alive?" Rab answered again: "Is father alive?"

Ein Yaakov (Glick Edition), Pesakhim 1