ዐይን ያዐቆብ · ባባ ባትራ — ዔን ያዐቆብ

ዐይን ያዐቆብ · ባባ ባትራ

ዐይን ያዐቆብ · ባባ ባትራ — ዔን ያዐቆብ በBeth HaMidrash ላይ፦ የዕብራይስጥ ጽሑፍና የአማርኛ ትርጉሙ፣ ከራሺና ከታላላቆቹ ተንታኞች ጋር። ነጻ፣ በመስመር ላይ።

בבא בתרא (דף ג) (חגי ב ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה רבי אלעזר ורבי יוחנן חד אמר בבנין וחד אמר (ע״ב) בשנים ואיתא להא ואיתא להא:BABA BATHRA (Fol. 3) (Haggai 2, 9) The glory of this latter house shall be greater than that of the former. Rab and Samuel, and according to others R. Jochanan and R. Elazar, differ in the interpretation of this verse. According to the former it refers to the building itself; and according to the latter, it refers to the years of its existence. (Ib. b) In reality, however, it was both, for the latter was more beautiful and existed longer.

הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותו תינוקת יומא חד שמע בת קלא דהות קאמרה כל עבדא דמריד השתא מצלח קם קטלינהו לכולהו מרוותיה ושיירה לאותה תינוקת כד חזת ההיא תינוקת דקא בעי למנסבה סליקא לה לאיגרא ורמא קלא ואמרה כל מאן דאתי ואמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אשתייר מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא תפול ותימות השתא נפלה לה ומתה טמנה בדובשא שבע שנים א״ד בא עליה וא״ד לא בא עליה מ״ד בא עליה ליתוביה ליצריה למ״ד לא בא עליה למה ליה למעבד הכי כי היכי דניפוק ליה שם דנסיב בת מלכא אמר מאן דריש (דברים יז טו) מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן קם קטלינהו לכולהו רבנן שייריה לבבא בן בוטא למיסב עצה טובה (דף ד) אהדר ליה בלילה דיאלי ונקרינהו לעיניה יומא חד אתא ויתיב קמיה אמר ליה חזי מר האי עבדא בישא מאי עבד קם קטלינהו לכולהו רבנן וקטלינהו לכולהו מרוותיה אמר ליה מאי איעבד ליה אמר ליה נלטייה מר אמר ליה כתיב (קהלת י כ) גם במדעך מלך אל תקלל אמר ליה האי לאו מלך הוא אמר ליה לא יהא אלא עשיר דכתיב (שם) ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר א״ל והכתיב (שמות כב כז) ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך אמר ליה מסתפינא איכא אינש דשמע מלתא ואזיל ומודע ליה אמר ליה השתא מיהא ליכא איניש גבן אמר ליה (קהלת י) כי עוף השמים יוליך את הקול. אמר ליה אנא הוא אי הוה ידענא דצניעיתון כולי האי לא הוה קטילנא לכו השתא מאי תקנתיה דההוא גברא אמר ליה הוא כבה אורו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם הוא כבה אורו של עולם רבנן דכתיב (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם בית המקדש דכתיב (ישעיה ב ב) ונהרו אליו כל הגוים א״ד הכי אמר ליה הוא סימא עינו של עולם רבנן דכתיב (במדבר טו כד) ואם מעיני העדה ילך ויעסוק בעינו של עולם בית המקדש דכתיב (יחזקאל כד כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם אמר ליה מסתפינא ממלכותא אמר ליה שדר שליחא ליזיל שתא באורחא וליעכב שתא וליהדר שתא אדהכי והכי סתרת ליה ובנית ליה עבד הכי שלחו ליה אם לא סתרת אל תסתור אם סתרת אל תבנה אם סתרת ובנית עבדא בישא בתר דעבדין מתמלכין אם זיינך עלך ספרך כאן לא רכא ולא בר רכא הורדוס עבדא קלניא מתעבד ומנא לן דהאי רכא לישנא דמלכותא הוא דכתיב (שמואל ב ג לט) ואנכי היום רך ומשוח מלחמה. אבע״א מהכא (בראשית מא מג) ויקראו לפניו אברך. אמרו מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו במאי בנייה אמר רבה באבני שישא ומרמרא א״ד באבני כוחלא שישא ומרמרא אפיק שפה ועייל שפה כי הכי דלקבל סידא סבר למישעייה בדהבא אמרי ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמחזי כי אדוותא דימא:Herod was a servant of the Hasmoneans, and there was a little girl among them upon whom he set his eyes. One day he heard a voice saying that a servant who would rebel that day, would succeed. Thereupon he slew all his superiors except that little girl; and when she saw that he intended to marry her, she ascended to the roof of the house and announced: "If it happens that one shall claim that he is descended from the Hasmoneans, be it known that he is a slave, for all Hasmoneans were slain except myself, and I now commit suicide by throwing myself from this roof." She then jumped down and was killed. He took and preserved her in honey for seven years; according to some authorities he kept her preserved to make the people believe that he married a royal daughter. Herod then said to himself: "Who are likely to insist upon the fulfillment of the passage (Deut. 17, 15) From the midst of thy brethren shalt thou set a king, etc? Surely, the Rabbis, [who are the leaders of Israel]." He therefore slew all the Rabbis, and left only Baba b. Buta, with whom to take council [on important matters]. He put a garland made of skins of hedge-hogs around Baba h. Buta's head, which pricked out his eyes [and he became blind]. One day Herod came disguised and sat before him, saying: "See, master, what the bad slave, Herod, has done. He killed all the Rabbis and he killed all the men in authority." Whereupon Baba b. Buta answered: "What can I do to him?" "Let the master curse him," remarked Herod. Baba b. Buta answered him: "It is written (Ecc. 10, 20) Even in thy thoughts, thou must not curse a king." Herod said: "But he is not a king at all." And Baba answered: "Even if he be only rich, it is written (Ib., ib.) In thy bed chambers, do not curse the rich." "But it is written (Ex. 22, 27) A ruler among thy people, thou shalt not curse, which means only when he does as the people of Israel do; but he, Herod, does the opposite," Herod argued. "I am afraid of him," Baba answered, "lest someone report that to him." Herod continued: "But there is no one who can tell him, as only you and I are here." And Baba rejoined (Ib.) For a bird of the air can carry the sound, etc. Then, rejoined Herod: "I am Herod, and I did not know that the Rabbis were so careful. Had I been aware of this I would not have slain them; but now I crave your advice. Whereupon Baba said: "You have extinguished the light of the world. Go and occupy yourself in kindling the light of the world; you have extinguished the light of the world, the Rabbis, as it is written (Pr. 6, 23) For the commandments is a lamp, and the Torah is light; go and occupy yourself in kindling the light of the world, to build the Temple, concerning which it is written (Is. 2, 2) And unto it (The Temple) shall shine all the nations." According to some authority Baba said to him: "You blinded the eyes of the world, the spiritual leaders, as it is written (Num. 15, 24) And if from the eyes of the congregation, etc. Go, therefore and occupy thyself in building the eye of the world, which is now the Temple, as it is written (Ezek. 24, 21) I will profane My sanctuary… the desire of your eyes. "But I fear the Roman government," Herod said. Whereupon Baba said: "Send a messenger to Rome, wluim it shall take a year to reach there, and let him remain there a year. Since his return will also consume a year, during the three years you can take apart this Temple and build a new one." Herod did so, and the answer was: "If you have not as yet taken apart the old one, let it remain so; if you have already taken it apart, do not build a new one: and if you have already taken apart and also rebuilt, such is the custom of bad slaves: they seek advice after the thing is already done. If you still wear the armor [with which you have killed the Hasmoneans] and therefore feel proud, your record, however, is in our archives, in which it can be seen that you are neither a king, nor a descendant of kings, but Herod, the slave who freed himself." It was said that he who had not seen the new Temple of Herod had not, in all his life, seen a handsome building. With what material did he build it? Eaba said: "With ornamented marble stones of different colors, the stones being not in a straight line, but alternately projecting and receding, the gaps being intended to receive the lime." He intended to cover it with gold, but the Rabbis advised him not to do so, because as it was it looked like a surging sea.

ובבא בן בוטא היכי משיא ליה עצה להורדוס והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר דכתיב (דניאל ד כד) להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוה ארכא לשלותך וגו׳ וכתיב (שם) ולקצת ירחין תרי עשר. אבע״א שאני עבדא דאיחייב במצות ואבע״א שאני בהמ״ק דלא סגי בלא מלכא ומנא לן דאיענש שהשליכוהו לגוב אריות:But how did Baba b. Buta give Herod such advice? Did not R. Juda in the name of Rab, or in the name of R. Joshua b. Levi, say that Daniel was punished for giving good advice to Nebuchadnezzar, as it is written (Dan. 4, 24) Wherefore, O king, let my counsel be agreeable unto thee, and break off thy sins by alms giving, and thine iniquities by showing mercy to the poor; if there may be a lengthening of thy prosperity; and it is written (Ib., ib. 26) At the end of twelve months, etc. If you wish you may say that it is different with a slave who himself is bound to observe [certain] commandments and is therefore considered an Israelite. And if you wish I may say that with the Temple it was different, for without the king it could not be rebuilt at all. And whence do we know that Daniel was punished. He was thrown into the lion's den.

(דף ג ע״ב) ובבא בן בוטא היכי אסביה עצה להורדוס למסתריה לבית המקדש והאמר רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי אבע״א שאני מלכותא דלא הדרא ביה דאמר שמואל אי אמר מלכותא עקרנא טורא עקר ולא הדר ביה. אבע״א תיוהא חזי ביה:(Fol. 3b) And again how did Baba b. Buta advise Herod to destroy the Temple? Had not R. Chisda said that an old synagogue must not be destroyed until a new one is built? If you wish I may say that in this case it is different, because when a king gives a command it will surely be built; for Samuel said that if a king gives orders even to remove a mountain his order is always fulfilled. And if you wish I may say that Baba b. Buta noticed some cracks in the Temple and was afraid that it might cave in. Therefore, he had the right to order its destruction.

(דף ז ע״ב) ההוא חסידא דהוה רגיל דקא משתעי אליהו בהדיה בנה בית שער ולא אשתעי בהדיה:(Fol. 7b) There was a pious man to whom Elijah spoke frequently, but after he had built a gate to his courtyard [preventing the poor from entering], Elijah stopped speaking to him.

Ein Yaakov (Glick Edition), Bava Batra 1