Рітва · Рош га-Шана — Коментатори Талмуду

Рітва · Рош га-Шана

Рітва · Рош га-Шана — Коментатори Талмуду на Бет га-Мідраш: текст на івриті та його український переклад, із Раші й великими коментаторами. Безкоштовно, онлайн.

פרק ראשון ארבעה ראשי שנים הן. פי׳ הכא דוקא איכא למתני הן אבל התם בב״ק ליכא למתני הן וכן הוא בנוסחי דוקני וטעמא דמלתא משום דהכא תנא נחת למנינא אבל התם לא נחת למנינא כלל אדרבה ס״ל דאיכא אבות אחריני טובא אלא דאיהו בעי לאשמעינן שאותן ד׳ שהן נראין מסגנון א׳ לא ראי זה כראי זה לגמרי וצריכי למכתב להלכותיהן והיינו דאמרי׳ עלה בגמרא בנוסחי דוקני מנינא מכלל דאיכא דבי רבי חייא ורבי אושעיא כלומר כיון דלא קתני הן וקתני ד׳ ודאי גלי לן דאיכא אחריני אלא שאלו הד׳ צריך ללמדנו דלא ראי זה כראי זה אבל הכא אע״ג דאיכא ראשי שנים אחריני דמודה בהו תנא כדאיתא בגמרא מ״מ תנא למימני הני נחת דאידך לא בעי למימנינהו מטעמא דמפרש בגמרא ולהכי קתני הן וכן לשון הגמרא מוכיח דאלו הכא בתר דכייל ותני שהן ד׳ לא פי׳ מידי אחרינא בדידהו אלא דמני להו בלחוד הי נינהו הני ד׳ אבל התם דבתר דמנינהו איירי ופריש בהו שלא ראי זה כראי זה ודאי לאו למנינא נחת. ומיהו איכא נוסחי דגרס התם בגמרא מנינא למעוטי דבי רבי חייא ורבי אושעיא ולפי ההיא נוסחי משמע לכאורה דתנא למנינא נחת וא״כ התם נמי במתני׳ גרס הן והכי איתא לכולהו נוסחי אבל מה שכתבנו הוא הנכון. עי״ל דהא דקתני הכא הן היינו לפי שהם הדשים מקרוב שראשי שנים אלו אינם מפורסמין לכל אלא מחודשים או מדין תורה או מתקנת חכמים דאלו ראש השנה הברור לכל אינו אלא או תשרי או ניסן שהוא ר״ה לבריאת עולם ולתקופה לפום פלוגתא דר״א ור״י בגמרא אבל אבות נזיקין דהתם הם נזיקין טבעיים מפורסמים וידועים לכל ולהכי לא מבעי למתני בהו הן:

באחד בניסן ר״ה למלכים. פר״י בגמרא למנין שהיו מונין לשטרות למלכים ואוקי למתני׳ למלכי ישראל אבל למלכי או״ה מתשרי מונין ואע״ג דמוכח בגיטין דהא דמנינן שטרות למלכים אינו אלא משום שלום מלכות ולמלכי ישראל ליכא למיחש להכי מ״מ נראה כי מנהג קדמון היה למנות בשטרות למלכים וזהו שלום מלכות דשייך באו״ה הילכך אם במלכי ישראל פעמים שהיו נוהגין כן ולפיכך קבעו להם חכמים ר״ה מ״מ גבי מלכי ישראל אין קפידא אם לא מנו להם ומנו לחשבון אחר ולא מפסיל שטרא בהכי אבל במלכי או״ה איכא קפידא ומפסיל שטרא בין בשטרות בין בגיטין ומיהו אף למלכי או״ה כל שכתבו לבריאת עולם כמו שאנו נוהגין אינם מקפידין וליכא משום שלום מלכות ולא מפסיל שטרא או גיטא בהם:

ולרגלים. בגמרא מוקי לה לבל תאחר וכר״ש דבעי ג׳ רגלים כסדרן וחג המצות תחילה:

באחד באלול. פי׳ שאין מעשרין מן הנולדים קודם אלול על הנולדים אחר אלול מדכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה ובשני מעשרות הכתוב מדבר כדכתיב עשר תעשר א׳ מעשר בהמה וא׳ מעשר דגן ואומר הכתוב שנה שנה שיעשר כל הנולדים בשנה מיניהו ובהו ולא יעשר משנה על חבירתה וגזירת הכתוב הוא ולהכי לא כתב רחמנא שנה בשנה כדכתיב כשכיר שנה בשנה דדרשינן שכירות של שנה זו משתלמת בחבירתה ואע״ג דגבי בכור כתיב לפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה ובעי למימר תוך שנתו לא דק קרא משום דמלתא דפשיטא הוא שלא בא לפסלו תוך שנתו דהא בכור קדשים הוא שנרצים לשמונה ימים וקרא נמי אקיש להו בקרא דוהבאתם שמה כן פי׳ בתוס׳ ומוקי בגמרא לסתם מתני׳ כר״מ דסבר דאלול ר״ה למעשר בהמה ור״א ור״ש סברי בא׳ בתשרי ובגמרא מפרש פלוגתיהו והלכתא כסתם מתני'. ואיכא מרבנן ז״ל דבעי דהכא משמע דלכ״ע ליכא אלא חד זימנא בשתא למעשר בהמה ואלו התם בבכורות משמע דלר״א ור״ש ג׳ זמנים למעשר בהמה כדתנן ג׳ גרנות הם למעשר בפרס הפסח ובפרס עצרת ובפרס החג דברי ר״ע בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר בא׳ בסיון בכ״ט באב ר״א ור״ש אומרים בא׳ בסיון בכ״ט באלול ולא אמרו בא׳ בתשרי מפני שהוא י״ט ואי אפשר לעשר בי״ט רמ״א בא׳ באלול ר״ה למעשר בהמה וי״ל דהא לא קשיא כלל דהתם מלתא אחריתא היא דכי היכא דאיכא לתבואה גורן למעשר דמההיא שעתא אסור לאכול ממנה אפי׳ אכילת עראי עד שיעשר כגון מירוח וראיית פני הבית להן וכן שעת גלגול לענין חלה כך עשו הכמים גורן למעשר בהמה שאסור לשחוט ולמכור עד שיעשר כדי שלא ישהא מעשרותיו ואלו הן גרנות הנז׳ שם וקבעו בהם ג׳ זמנים אלו כדי שתהא בהמה מצדה לעולי רגלים כדמפרש בגמרא וגרן האמור שם לשון מושאל הוא מגורן האמור לענין תבואה אבל הא דהכא מלתא אחריתי שהבא לעשר לא יעשר מן הנולדים קודם ר״ה על הנולדים אח״כ ולא מאלו על אלו וכדפסיק ותני ר״מ התם בסיפא ולא בא ר״מ לחלוק בדין ג׳ גרנות אלא לפי שקבע א׳ מן הגרנות בא׳ בתשרי מפני שהוא ר״ה למעשר בהמה לפי דעתם בא ר״מ ואמר דר״ה של מעשר בהמה היינו בא׳ באלול והכי מתפרש התם בסיפא דתנן כל הנולדים בא׳ בתשרי עד כ״ט באלול מצטרפין ה׳ לפני ר״ה וה׳ לאחר ר״ה אין מצטרפין ה׳ לפני הגרן וה׳ לאחר הגרן הרי אלו מצטרפין א״כ למה אמרו ג׳ גרנות לענין מעשר בהמה שעד שלא הגיע הגרן מותר למכור ולשחוט הגיע הגרן לא ישחוט ואם שחט פטור והרי זה מבואר שם כדברינו:

גמ׳ למלכים למאי הילכתא. עיקר הפי׳ כדפרש״י ז״ל למאי הילכתא הוקבע יום ידוע למנין מלכים אלא כל מלך תתחיל שנתו מיום שנולד בו ומהדרינן דאצטריך הא לענין שטרות וכדאמ׳ ואזיל אבל ליכא לפרושי למאי הלכתא לאיזה ענין אנו צריכים מנין למלכים חדא דמלתא פשיטא שאנו צריכין זה לענין השטרות ותו דאם איתא כיון דמהדרינן לשטרות למה לי למימר תו וכדתנן ש״ח המוקדמין פסולין:

Ritva on Rosh Hashanah.2a