Méiri · Szukka — Talmud-kommentátorok a Beth HaMidrash oldalán: a héber szöveg és magyar fordítása, Rásival és a nagy kommentátorokkal. Ingyenes, online.
Méiri · Szukka — Talmud-kommentátorok a Beth HaMidrash oldalán: a héber szöveg és magyar fordítása, Rásival és a nagy kommentátorokkal. Ingyenes, online.
אמר המאירי סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה וכו' והתבאר בעירובין ג' ב' שעל החלל הוא אומר כן הא כל שהחלל בתוך עשרים אפי' הי' עובי הסכך למעלה מעשרים כשר שאין הפסול אלא על החלל ונחלקו בגמ' על טעם פיסולה לשלשה דרכים קצתם שיש צדדים שאינה פסולה מצד גובהה וקצתם שהיא פסולה על כל פנים הראשון הוא שלדעת רבה טעם פיסולה מדכתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו' עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא בי' עינא וענין טעם זה הוא שצריך לדעתו שתהא הסוכה עשוי' בענין שיהא אדם מצוי לזכור ולהרגיש שתחת סכך הוא עומד והוא סובר שסתם סוכה אין דפנות מגיעות לסכך שהרי די לנו במחיצות עשרה מן הקרקע ומכשירין אותם מטעם גוד אסיק וא"כ עד עשרים אמה אדם מרגיש בסכך של מעלה הימנו שאע"פ שיש אויר הרבה מפסיק בין הדפנות והסכך עד שאותו אויר היה ראוי לגרום לו שישכח ענין הסכך ושיהא הענין דומה לו כאלו עומד בחצר שאורה רב מ"מ הואיל ואין הסכך גבוה אי אפשר לאדם בלא נשיאות עפעף מעט והרי רואה קצות הסכך לשעתו ומרגיש אבל כל שגבוהה מעשרים אמה ואויר הרבה מפסיק בין דפנות לסכך אין הסכך נראה לו אא"כ משליך ראשו לאחוריו לישא עיניו למעלה ואין אדם מצוי בכך ולמדת לדעת זה שאם היו הדפנות מגיעות לסכך אף למעלה מעשרים כשרה לשתי סבות אחת שמתוך שאין שם אויר מפסיק נותן לב על צלו שלא מחמת דפנות לבד הוא בא אלא אף מחמת סכך ועוד שאדם עשוי ליתן עיניו במה שלפניו וכשהוא נותן עיניו בכותל אינו מפסיק בהבטתו עד שיראה את כולה וכשמביט בראש הדופן המחובר לסכך הרי קצה הסכך הסמוך לדופן נראה עמו וישיבתו שתחת הסכך נכרת לו:
והדרך השני הוא שלדעת ר' זירא טעם פיסולה מדכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות וטעם פסול זה הוא שמן הסתם אע"פ שמשך הסוכה ר"ל ארכה ורחבה אין לו שיעור מלמעלה אלא מלמטה וכל שהיא שבעה טפחים על שבעה טפחים שהוא הכשר המשך על הפחות כשיעור ישיבת אדם אחד שהוא צריך למקום אמה על אמה ולשולחנו טפח כשרה ואין לה שיעור מלמעלה אלא אפי' היתה ארכה או רחבה כמה מילין כשרה מ"מ סוכה הראויה מן הסתם היא ד' אמות על ד' אמות כשיעור קטן שבבתים שבפחות מכן אינו קרוי בית כמו שיתבאר וכל שאין בו רוחב ליתר מכן אין סכך שלמעלה מעשרים אמה נותן צל בקרקע שתחתיו שמתוך שהסכך קצר בעצמו ר"ל שאינו אלא ד' על ד' וגבוה כל כך אין צלו מתפשט לכל הקרקע שתחתיו או לרובו ואפי' נראה לנו שהקרקע צלו מרובה מחמתו צל דפנות הוא ולא צל סכך ואנו לצל סכך אנו צריכים ואע"פ שהעושה סוכתו בעשתרות קרנים שהם שני הרים גדולים ובקעה קטנה ביניהם וההרים מונעים את החמה ממנה ונמצא שאין חמה נמנעת מן הסוכה העשויה לשם מחמת הסכך אלא מחמת דפנות ואעפ"כ אי אפשר שלא להכשיר סוכה לשם בזו כל שאתה מצייר בעצמך שיהיו ההרים מסולקים משם נמצאת עומד בצל סוכה אבל זו כשאתה רואה הדפנות מסולקות אין כאן צל סוכה והוא שאמרו התם דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל סוכה ולדעת זה אתה למד שכל שהסוכה רחבה יתר מד' אמות על ד' אמות כשרה אף למעלה מעשרים שכל שהסוכה רחבה כל כך צל הדפנות מתרחק מאמצעה וצל הסכך מתוך גדלו מתפשט בו וכפי מה שאתה מוסיף ברוחב אתה יכול להוסיף בגובה:
ולפי מה שאתה רואה במה שכתבנו צריך שתדע שגירסתנו היא כך כמאן אזלא הא דאמר רב הונא מחלוקת בשאין בה אלא ד' אמות על ד' אמות אבל יש בה יתר מד' אמות על ד' אמות אף למעלה מעשרים אמה כשרה ומ"מ גדולי הרבנים גורסים מחלוקת בשאין בה ד' אמות על ד' אמות אבל יש בה ד' אמות על ד' אמות כשרה אף למעלה מעשרים ובסוגית הגמ' במה שאמרו בשלמא דר' יאשי' וכו' תבין להדיא שגירסא ראשונה עיקר ועליה סמכנו במה שכתבנו וכן מצאנוה בספרים מדוייקים ואף בספר ישן מצאתיה מוגהת מכתיבת גדולי קדמונינו שבנרבונאה:
ונשוב לדברינו והוא שמ"מ למדת שבשני דרכים אלו יש צדדים להכשיר בגובה יתר מעשרים:
והדרך השלישי הוא שלדעת רבא טעם פיסולה מדכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד כ' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מכ' אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע כלומר כל שאינו מגביה יתר מכ' אמה אינו צריך ליתן לב כל כך על חוזק המחיצות ודיו במחיצות קנים והוצים וקנים על גביהן לסכך עליהם בפסולת גורן ויקב ודברים הקלים וכל שדיו בכך אפילו עשאה הוא בנין קבוע אפי' עשה מחיצות של ברזל אנו אין לנו שאין אדם מצוי להרבות הוצאה בלא צורך ומה שאינו מצוי אין בו צורך לתקנה אבל אילו הכשרתו בגובה יתר על כ' נמצאו הדברים מראים לו שצריך הוא לדירת קבע ויקבענה כיון עד שהענין נראה לו כמין בית והיכר סוכה נפקע ממנו ולדעת זה אין לגובה יתר מכ' הכשר בשום פנים אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין מגיעות בין אין לה יתר מד' אמות בין יש לה פסולה על כל פנים:
Meiri on Sukkah.2a
Entre le code d'accès administrateur :