Méiri · Chulin — Talmud-kommentátorok

Méiri · Chulin

Méiri · Chulin — Talmud-kommentátorok a Beth HaMidrash oldalán: a héber szöveg és magyar fordítása, Rásival és a nagy kommentátorokkal. Ingyenes, online.

והמשנה הראשונה ממנו אמנם תכוין לבאר ענין השוחטין על ידי מי תכשר הבהמה בשחיטתה ועל ידי מי תפסל והוא שאמר הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן וכלן ששחטו ואחרים רואים אותם שחיטתן כשירה אמר הר"מ פי' ההלכה הזאת נתקשה פירושה על חכמי התלמוד לפי שיש בה ספקות הרבה והוא כי מה שאמר הכל שוחטין מורה על שמותר לכל לשחוט לכתחלה ומה שאמר שחיטתו כשרה מורה ששחיטתן מותרת אם עברו ושחטו אבל לכתחילה לא ומה שאמר גם כן וכלן ששחטו אינו שב על חרש שוטה וקטן בלבד לפי שאלו היתה זאת כונתו היה לו לומר ואם שחטו ואחרים רואין אותם ואינו אלא על מי שנאמר בהם בתחלת הדבור הכל שוחטין לכתחלה וזה מאשר יקשה גם כן לפי שאלו נאמר בהן שהן שוחטין לכתחלה אינן צריכים אחרים רואין אותן ותירוץ הקושיות האלו כפי מה שנתאמת בתלמוד הוא כמו שאבאר אותו בקצרה וזה שהשוחט צריך שיהיה יודע הענינים המפסידים השחיטה והם חמשה שהייה דרסה חלדה הגרמה עקור ועוד יתבארו כלם במקומותם מהמסכתא הזאת וצריך עם כל זה להיות מומחה במלאכת השחיטה ומהיר בה כגון ששחט פעמים רבות לפני חכם ולכשידע הדברים המפסידים השחיטה שהם חמש שמא יארעו בהם ויהיה מומחה הרי זה שוחט לכתחלה ומה שאמר במשנה הזאת הכל שוחטין אם יודעין ומומחין אבל אם לא היו מומחין ועברו ושחטו בודקין אותן ושואלין אותן דברים המפסידות את השחיטה לפי שאנו אומרים שמא יקלקלו בשחיטתן ר"ל יפסידו ואפי' הם יודעים מפני שאינם שלמים בדעתם וכלן ששחטו ר"ל שאינן מומחין וכן חרש שוטה וקטן שחיטתן כשרה אם היה אחרים רואין אותם כל זה אם לא נמצא השוחט שאינו מומחה בשחיטה לשאול אותו אם יודע המפסידות השחיטה אם לאו אבל אם מצינו אותו על שאלתו אנו סומכין לא על אחרים שרואין אותן:

אמר המאירי הכל שוחטין וכו' תחלת הדברים צריך אתה לידע שמשנה זו אינה נשנית בדיוק וריסי עיניה מעידין עליה שכן הוא שהרי מכיון שאמר הכל שוחטין שפירושו אף לכתחילה לא היה צריך לומר ושחיטתן כשרה שהוא מורה דוקא בדיעבד ונמצא שיש לנו לומר לפי הלשון שענין הכל שוחטין מוסב על קצת שוחטין שמותרים לשחוט לכתחלה ושענין שחיטתן כשרה מוסב על קצת שוחטין אחרים שאין להם לשחוט לכתחילה וכן מה שאומר וכלן ששחטו ואחרים עומדים על גבן שחיטתן כשירה שלשון וכלן מורה שהוא מוסב על חרש שוטה וקטן ועל אחר שכבר הוזכר קודם להן ר"ל אותם שנכללו במה שאמר ושחיטתן כשרה שאם תפרשהו על חרש שוטה וקטן לבד היה לו לומר ואם שחטו שהרי היה נפרד מהם לאלתר ונמצא שהלשון מוכיח שהוא אומר כן אף על אותן שאמר בהן תחלה ששחיטתן כשרה בדיעבד וטרחו בגמרא ליישב ענין משנה זו על אפניהם בששה פנים והשלשה מהם התבאר הפסדם בגמרא בפי' ונשארו בקושיא שלא הספיקו לתרצה אבל השלשה הנשארים כבר השיגה דעת בעליהם ליישבם בלא קושיא לענין פירוש אבל לענין פסק לא נראה לגאונים לפסוק כאחד מהם משני עניינים שנאמרו בה זה בכה וזה בכה ואעפ"י שאין דעתנו נוחה לדבריהם לענין פסק הרי אנו כותבין את דבריהם לצורך ביאור המשנה:

ומעתה נתחיל בביאור המשנה לפי הדעת הראשון ונאמר הכל שוחטין ר"ל כל המומחין והם שנודע לנו בודאי עליהם שיודעים הלכות שחיטה שוחטין לכתחלה אע"פ שאין מוחזקין אצלינו באמון ידים ובתגבורת הלב שלא יתעלפו בראיית מכת חרב כמדת קצת רכי הלב שמן הסתם אין חוששין לעלוף כלל הא שאינן מומחין אצלנו אין לנו למסור להם לשחוט לכתחילה ואם שחטו שחיטתן כשרה על מנת שנבדוק בו אחר שחיטתו ונמצאהו יודע הלכות שחיטה חוץ מחרש שוטה וקטן שאפי' הם מומחים אצלינו אין מוסרין להם לשחוט לכתחילה אף באחרים עומדים על גבם שמא יקלקלו בשחיטתן ר"ל שמא ישהו או ידרסו או יחלידו הא להגרמא ועקור אין חוששין שנכרין הם אף לאחר שחיטה הא לשהייה או דרסה חוששין אף באחרים עומדים על גביהם לכתחלה שמא יקלקלו והאחרים לא ירגישו ואף כשתאמר שירגישו יש בה משום בל תשחת וזהו שאמרו בגמרא שמא קלקלו לא קתני אלא שמא יקלקלו זאת אומרת אין מוסרין להם לכתחילה ופירשו גדולי הרבנים אף באחרים עומדין על גבם ואע"פ שמסופה למדנו כן שאמר שחיטתן כשרה כך היא דרך התנא לומר אין עושין כן לכתחלה הא דיעבד כשר ומ"מ אחרוני הרבנים פרשוה באין אחרים רואין כלומר אין מוסרין להם לכתחילה בלא אחרים אף להתלמד מחשש מראית העין שיחשבו הרואים שעל כונת האכילה מסרנו להם ונשוב לדברינו והוא שאין מוסרין להם לשחוט לכתחלה שמא יקלקלו בשחיטתן וכן אם שחטו בלא עמידת אחרים על גבם אע"פ שבדקנום ומצאנו שיודעין שחיטתן פסולה שמא קלקלו בשחיטתן וכלן ר"ל בין חרש שוטה וקטן בין שאינו מומחה ששחט והלך לו ואין בידינו לבדקו אם עמדו אחרים על גביהן מתחלה ועד סוף שחיטתן כשירה ששחיטת חולין אינה צריכה כונה ואם לאו פסולה זהו ביאור המשנה לדעת זה וקצת חכמים פסקו כן:

ולפי הדעת השני יהיה פירוש המשנה בהיפך זה והוא שאמר הכל שוחטין כלומר כל המוחזקין באימון ידים שלא בחשש עלוף כלל כגון ששחט לפנינו שנים ושלשה פעמים שוחטין לכתחלה אע"פ שאין מומחין אצלינו שמן הסתם רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם בידיעת הלכות שבה ואין לנו לשאול עליהם בכך כלל אבל חזקת אמון ידים אנו צריכים לידע ענינו מפני שרבים סבורים להתחזק בעצמם ואין יכולים הא שאין מוחזקים לא ישחוט אחד מהם לכתחלה ואם שחט שחיטתו כשרה על מנת שיאמר בריא לי שלא נתעלפתי חוץ מחרש שוטה וקטן שאפי' לא נתעלפו שחיטתן פסולה שמא קלקלו בשחיטתן וכלן ר"ל בין חרש שוטה וקטן בין שאינו מוחזק ששחט והלך לו ואין בידינו לשאלו אם נתעלף אם לאו אם עמדו אחרים על גבן שחיטתן כשירה ואם לאו פסולה זהו ביאור המשנה לדעת זה וקצת חכמים פסקו כן ולדעתנו משנה זו אם כך היא מתבארת אינה שנויה כהלכה ופסק הדברים לדעתנו הוא שמוסרין לכתחלה לשחוט לכל בן דעת אע"פ שאינו מומחה אצלינו ולא מוחזק שרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם ומוחזקים הם ואין לנו לבודקם אם ידעו אם לאו ולא לשאול בהם אם נתעלפו אם לאו ופירוש המשנה יש בידנו כדי לישבו על אפניו לדעת זה אלא שאין לנו לפרשה בדרך אחרת אחר שחכמי התלמוד פרשוה אלא לפרש בה מה שפרשו הם ולומר עליה שהיא שנויה שלא כהלכה ומ"מ מה שנאמר בה מחרש שוטה וקטן הלכה פסוקה היא ובגמרא נבאר עקרי הדברים כלם דרך פסק:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה לדעתנו ודברים שבאו בגמרא על משנה זו עם מה שיש לנו להוסיף על פסק זה שהזכרנו אלו הם מכיון שהתחלנו לבאר ענין השוחטין ישראלים הרי אנו משלימין ענין זה דרך פסק קודם שנבאר ענינים אחרים הקודמים בגמרא על ידי גלגול כדי שיהא ענין זה סדור במקום אחד הן מה שיצא לנו מן הגמרא הן מה שיצא לנו מדברי המפרשים:

Meiri on Chullin.2a