Meirí · Beitzá — Comentaristas del Talmud en Bet HaMidrash: el texto hebreo y su traducción al español, con Rashi y los grandes comentaristas. Gratis, en línea.
Meirí · Beitzá — Comentaristas del Talmud en Bet HaMidrash: el texto hebreo y su traducción al español, con Rashi y los grandes comentaristas. Gratis, en línea.
אמר המאירי ביצה שנולדה ביו"ט לא תאכל בו ביום לדעת בית הלל שהלכה כמותו ובגמ' טרחו הרבה בענין משנה זו ובפירושה מפני שהיו סבורין שמחלקתם תלוי בענינה מחמת מוקצה והיו תמהין עליה שאם בתרנגלת העומדת לגדל ביצים לית דין ולית דיין שהיא מוקצית ואם עומדת לאכילה לית דין ולית דיין שאינה מוקצית והיאך אירעה להם מחלוקת בדבר זה וסוף הדברים התבאר בגמ' שלא מחמת מוקצה נגעו בה ופי' עליה שעקר אסורה משום יו"ט אחר השבת ומטעם הכנה ובתרנגולת העומדת לאכילה שאין בה סרך מוקצה לא בה ולא בביצתה ולא נאסרה ביצה זו אלא מחמת שהוכנה בשבת ולפי דרכך אתה למד שאף מה שהוכן מערב יו"ט לצורך יו"ט ואירע בו דבר חדש שלא היה בעולם בין השמשות ואין ההכנה בידו נאסר אותו דבר החדש שהרי התרנגולת מוכנת מערב יו"ט ליו"ט וביצתה שנולדה ביו"ט אסורה ומפני שכל ביצה שנולדה עכשו מאתמל גמרה שאחר הגמר עומדת במעי אמה מעת לעת ושעת הגמר היא הנותנת והיא המכינה ביצה זו ליום זה והדבר ידוע שאין שבת מכין ליו"ט ולא יו"ט לשבת הכנת הזמנה ואע"פ שמכינין ביו"ט הכנת מעשה לשבת מיהא ע"י עירוב כבר פירשו הטעם משום הואיל ואי מיקלעי אורחים וכו' ואף זו לכתחלה על ידי עירוב ומ"מ אלמלא טעם הואיל אף ע"י ערוב היה נאסר כמו שהתבאר בפרק אלו עוברין אבל הכנת הזמנה כלל וכלל לא אפילו על ידי ערוב שאין הכנת הזמנה מיו"ט לשבת ומשבת ליו"ט וכדכתי' והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליו"ט ולא שבת מכינה ליו"ט ולא יו"ט מכין לשבת ולא על הכנת מעשה נאמרה לאיסור שלא לבשל דההוא במרה איפקיד להו אי נמי הא כתיב קרא אחרינא את אשר תאפו וכו' אלא על הכנת הזמנה נאמרה שתהא סעודת שבת מוכנת מאתמל וכן סעודת יו"ט דיום ששי דקרא ודאי חול הוא ויו"ט נמי אקרי שבת ומתוך כך נאסרה ביצה זו ביו"ט אחר השבת ובשבת אחר יו"ט אבל יו"ט דעלמא מן הדין היתה מותרת ביומה וכן בשבת דעלמא ולגמעה חיה אם היה לו חולה מבעוד יום שנאמר שדעתו היתה מבערב על התרנגולת ואין בה מוקצה שאע"פ שהלידה גם כן הכנה היא מ"מ שבת מכינה לעצמה ויו"ט מכין לעצמו מה שאין בו סרך מוקצה אלא שאף באלו אסורות ליומן מגזרת שבת אחר יו"ט ויו"ט אחר שבת ועירוב אין מועיל בזה שאין עירוב להכנה הבאה מן השמים:
וצריך שתדע בזה שביארנו שהשבת מכינה לעצמה והיו"ט מכין לעצמו ושהלידה הכנה היא ושכך היא שיטתנו וממה שנאמר בעירובין בפרק שלישי בסוגיית המשנה הששית תחלת היום קונה ערוב ושבת מכינה לעצמה וכענין מה שאמרו שם יו"ט הסמוך לשבת מערב אדם שני ערובין וכו' כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך נוטלו ובא לו ובשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו והקשה בה אליבא דרבה דאמר אין יו"ט מכין לשבת בהכנה דממילא היאך הוא מניח ערוב ביו"ט בין השמשות לשבת והרי מכין מיו"ט לשבת שהרי זו הכנה דממילא היא ולא הכנת מעשה שתהא נתרת בעירוב שכשקונה שביתה שעל ידה יכול להלך אלפים אמה מאותו מקום ולהלן ממילא הוי ותירץ לו מי סברת סוף היום קונה עירוב לא תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה ואע"פ שלענין עירוב אין הלכה כן כמו שביארנו שם מ"מ למדנו לפי דרכנו שהשבת מכינה לעצמה ומ"מ י"מ שאין שבת ויו"ט מכינים לעצמם ממה שלא היה המן יורד לא בשבתות ולא בימים טובים ונמצא שיו"ט שמחרתו שבת לא היה המן יורד לא ביו"ט לשבת כל שכן בשבת עצמה אלא שהם מפרשים שהלידה אינה הכנה ומה שאמרו בערובין שבת מכינה לעצמה דוקא בהכנה שהותחל גמר שלה מבערב כאותה שהוזכרה שם שהתחיל מערב יו"ט להביא את הפת לשם אבל ביצה לא הותחל גמר שלה אלא או ביו"ט או בשבת ודעת ראשון עקר:
ושמא תאמר הואיל ומשום גזרה אתה בא באיסור זה יאסרו אף בעומדת לאכילה מגזרת עומדת לגדל בצים אפשר שאין גוזרין מה שאין בו תורת מוקצה כלל משום דברים שהם מוקצה גמור ומ"מ לאיזו שטה שתרצה נולדה ביום חול הסמוך לשבת או ליו"ט מאחריו אין אוסרין אותה מטעם הכנת שבת או יו"ט לחול שסעודת חול אין צריכה הכנה שאינה חשובה כל כך וכל שאינו צריך הכנה אין הכנה הבאה מאליה אוסרת בה:
וזה שחלקו בביצה ולא חלקו באפרוח מפני שהביצה מצויה תמיד ואפרוח אינו אלא לזמן וכן דלא פסיקא ליה שהרי בגמ' התירו שמואל הואיל ומתיר עצמו בשחיטה ובגמ' יתבאר את דינו:
וכן זה שתפשו שנולדה ולא שנמצאת במעי אמה מפני שזה מצוי יותר ולא עוד אלא שהנמצאת אין חולק להתירה כמו שיתבאר:
Meiri on Beitzah.2a
Entre le code d'accès administrateur :