Меірі · Бава Батра — Коментатори Талмуду

Меірі · Бава Батра

Меірі · Бава Батра — Коментатори Талмуду на Бет га-Мідраш: текст на івриті та його український переклад, із Раші й великими коментаторами. Безкоштовно, онлайн.

והמשנה הראשונה ממנו אמנם תכוין להתחיל בביאור עניני החלק הראשון והוא שאמר השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפסים לבנים בונין הכל כמנהג המדינה בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם וכן בגנה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בבקעה שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזות מבחוץ לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים שלו ואם עשו מדעת שניהם בונים את הכותל באמצע ועושין חזות מכאן ומכאן לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם אמר הר"ם זו החצר שזכר בכאן הוא חצר שאין בה דין חלוקה ולפיכך אין חולקין אותה אלא ברצון שניהם אבל אם יש בה דין חלוקה ורוצה האחד לחלוק חולקין וכופין לשני על זה וכיון שרצו על זה לחלוק ונתרצה כל אחד משניהם ברוח פלני כגון שהחזיק בקרקע ברגלו וכיוצא בו אין אחד משניהם יכול לחזור בו אלא כופין אותו לבנות כמנהג המדינה וצריך להיות גובה הכותל שחייבין לבנות ארבע אמות כדי שלא יראה כל אחד מחברו כי הראיה היזק ויהיה הכותל שלו בלא חורין כדי שלא יזיקו זה את זה בראיה גויל אבן שאינו חלק ושוה גזית אבן שוה וחלק כפיסין חצי לבנה ולבנים שלמים ומה שהצריך להיות הכותל הבנוי מכפיסין רחב יותר מרוחב הכותל הנבנה מלבנים טפח לפי שעל כל פנים צריך להניח ריוח בין הכפיסין כדי לשום בו הטיט ושיעור זה עם הטיט שטוחים על הכותל הכל לפי המנהג ואם מנהג המדינה לעשות מחיצת קנים בהוצין כופין אותו על זה ובלבד שתהא אותה מחיצה מעובה כדי שלא יראה אחד מהם לחברו המקום והאבנים של שניהם אע"פ שהם ברשות אחד מהם ולא נאמר המוציא מחברו עליו הראיה כיון שהוחזקו שניהם וכן בגנה וכו' פשט משנה זו יש בה חסרון ופירושה כמו שזכרו וזה כי מי שמכר גנה סתם ולא זכר שהיא מעורבת עם גנת פלוני מחייבין ללוקח לעשות מחיצת הגדר ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור אבל מי שמכר בבקעה סתם אין כופין את הלוקח לגדור ואפילו במקום שנהגו לגדור סתם בקעה כמקום שנהגו שלא לגדור ופירוש חזות מחזה כלומר דבר הנראה להודיע למי הוא הכותל והוא שיטוח בסיד מן הכותל שעור אמה בראש הכותל לצד חלק חברו וטעם היותו מבחוץ לצד חברו לפי שאם לא יטוח כלל יוכל חברו לטעון שהכותל של שניהם בשתוף ואם טח אותו לצד חלקו כלומר מבפנים היה חברו טח מצד אחר סמוך לחלקו ויטעון שהוא משותף ביניהם ואם תאמר יקציע אותה הטיחה כיון שהוא לצד חלקו ויטעון שיש לו חלק בכותל זה אי אפשר לפי שמקום הגדירה יהיה נכר ושאר המשנה מובן ממה שקדם מן הפירוש:

אמר המאירי השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע וכו' צריך שתדע בתחלת משנה זו מה שנאמר במשנה אחרונה י"א א' והוא שכל שיש קרקע משותפת בין שני בני אדם על איזה צד שהם משותפים בה הן שירשוה כאחד הן שלקחוה כאחד הן שלקח זה מזה חציה הן שהחזיקו בה שניהם מן ההפקר הן כל צד אחר שקרקע זה מ"מ משתפת בין שניהם אין כופין זה את זה לחלוק אא"כ יש בה שיעור חלוקה ושיעור חלוקה זו יתבאר במשנה אחרונה בכל קרקע וקרקע איזה שיעורו ובחצר יתבאר שם שיעורו ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה:

ואחר שתדע הקדמה זו תדע שבגמרא נחלקו בלשון מחיצה זו לשני פנים קצת התלמידים הבינוה בענין כותל מלשון מחיצת הכרם עושה לו מחיצה וכן רבים ופירשו משנה זו בשכבר נחלקה החצר הן שהיתה בה דין חלוקה וכפו זה את זה לחלוק הן שלא היתה בה דין חלוקה ונתרצו שניהם זה לזה וחלקוה ואע"פ שנחלקה היו סוברין שלא לכוף זה את זה במחיצה והוא שאמר שאם רצו לעשות מחיצה ר"ל שנמלכו שניהם לעשותה בונין אותה באמצע ובעובי שנהגו במדינה על הדרך שיתבאר במשנה זו ולמדת ממשנה זו לשיטה זו שאם לא רצו בכך אין כופין זה את זה ואחר שכן אתה צריך לומר על כרחך שהיזק ראיה אינו היזק ושמא תאמר לדעת זה ומה ענין כפייתם בחלוקה אחר שאין כופין זה את זה לעשות מחיצה בין החלקים והלא תשמישם חוזר ומערב את החלקים אפשר שחולקין בראשי פסיפסין להכרא בעלמא שלא ליכנס אחד בתחום חברו ומ"מ כשנתרצו בכך וקנו מידם א"א להם לחזור ובונין את הכותל באמצע ואין כאן קנין דברים שנאמר עליו שאינו קנין כמו שיתבאר שהרי מקנה אחד לחברו חצי ההוצאה ומשעבד עצמו וכן חצי מקום הכותל ומ"מ כבר נדחית סברא זו בגמ' לומר שכל שנודע חלקו של כל אחד ואחד הן שהיתה שם דין חלוקה וכפו זה את זה לחלוק הן שלא היתה שם דין חלוקה ונתרצו וחלקו והובררה חלקו של כל אחד ואחד כופין זה את זה לעשות מחיצה הראויה לשם לפי המנהג שהרי יש כאן היזק ראיה והיזק ראיה שמיה היזק ומלת מחיצה זו פירושה מענין חלוקה מלשון מחצת העדה ואלו היתה שם דין חלוקה לא היינו צריכים כלל לרצון שהרי אף אחד כופה את חברו אלא משנה זו בשאין בה דין חלוקה ואעפ"כ הואיל ורצו לעשות מחיצה ר"ל שנתרצו זה לזה לחלוק וקנו מידם כופין אח"כ זה את זה לבנות מחיצה הראויה באמצע:

והקשו בגמ' והלא קנין דברים הוא זה ר"ל שקנו מידו שיחלוק לא שישעבד עצמו מעכשו בשום דבר וקנין דברים אינו כלום ופירשוה שקנו מידם ברוחות ר"ל שנפל חלקו של זה לרוח מזרחי וקנו מידו לזכות לחברו כל חלק שהיה לו ברוח מערבי וכן חברו לו ונמצא לשיטה זו שכל שנחלק החצר הן ע"י הכרח כגון שיש בה דין חלוקה וכפו בה זה את זה הן ע"י רצוי וכגון שלא היה שם דין חלוקה ונתרצו זה לזה לחלוק מאחר שנחלק מ"מ על צד שאין יכולין לחזור כגון שקנו מידם ברוחות או שהחזיקו זה בחלקו וזה בחלקו ונעל וגדר זה בפני זה ושתק או אף שלא בפניו וכגון שאמרו זה לזה חזק וקני ויש מפרשים אותה אף בהחזיקו זה שלא בפני זה ושלא אמרו זה לזה לך חזק וקני שמאחר שנתרצו לחלוק וחלקו הרי הוא כמי שאמרו זה לזה לך חזק וקני אחר חלוקתם אע"פ שלא קנו מידם כופין זה את זה לעשות שם מחיצה הראויה וכופה כל אחד מהם את חברו ליתן מחלקו מקום לחצי רוחב הכותל והוא שאמר בונין את הכותל באמצע וכן כופהו בחצי ההוצאה:

ואין עיקר המחיצה ר"ל אם לעשותה ואם שלא לעשותה תלוי במנהג שאין ספק שכל תשמישי חצר ובית אין מנהג בשום מקום שלא לעשות מחיצה בין איש לאיש וכן גובה הכותל לא הוצרך בו למנהג שכל שהוא מצד היזק ראיה עד ארבע אמות וכן אין לענין זה חזקה כלל ר"ל שאפילו עמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כופהו כל זמן שירצה הן בעיקר חלוקה הן בעשיית המחיצה על הדרך שביארנו וכמו שנבאר בגמרא הא מ"מ רוחב הכותל תלוי במנהג המדינה ואין כופין זה את זה למעט באוירו ולהרחיב עובי הכותל אלא לפי המנהג והוא שאמר מקום שנהגו לבנות גויל והוא רוחב ששה טפחים וענין מלת גויל פירושה אבנים שאין משפות ומתוך שאין משפין אותן נשאר בה כל שיעורה שבמקום שנחצבה והוא ששה עם טיחת הסיד שעליה וגזית הוא שהיו משפין אותן ואותו השפוי היה ממעט בהם טפח ונשארו חמשה וכפיסים היו בנין האריחים שכל אחד מהם חצי לבנה שרחבה שלשה טפחים ונמצא שרחבו של אריח טפח ומחצה וכשאדם מחבר שנים מהם ברחב ומערבן בסיד ביניהם בעובי טפח נמצא רוחב הבנין ארבעה טפחים ולבנים הוא בנין הלבנים ואין תוספת סיד ברחבן ונמצא רחב הבנין שלשה ואמר שאיזה מאלו שהיה נהוג באותה המדינה כופה בו אחד את חברו ולא בזולתו:

Meiri on Bava Batra.2a