حتام سوفر · نیدا — مفسران تلمود

حتام سوفر · نیدا

حتام سوفر · نیدا — مفسران تلمود در Beth HaMidrash: متن عبری و ترجمهٔ فارسی‌اش، با راشی و مفسران بزرگ. رایگان، آنلاین.

אשר קדשנו במצותיו. וצונו על השקידה. הוא יאלפנו אורחותיו. וילמדנו תורה ותעודה. יומם ולילה ועתותיו. יצרנו מפקידה לפקידה. הוא יפקוד בחנינותיו. עם שכולה וגלמודה. ישימנו משוקדי דלתותיו. מזהב ומפז חמודה. הצטידנו מנועם מתיקותיו. לבית עולמים צידה. ולעולמי עולמים תורתיו. בלבנו חרותה וצמודה. הוא ישלח עזרותיו. בעסקנו במסכת נדה. אליו אודה מהודיותיו. ואזבח זבחי תודה. דברי גנוזי חמדותיו. גמול ידו הדה. נשא עין למעונותיו. ואליו אתפלל בקידה. יצילנו ממכשול בהוראותיו. ונמצא חן ושכל טוב בהלכה ובהגדה:

דיין שעתן מזה הלשון משמע דגם בשעתן לא הי' ראוי לטמאות והיינו בדלא ארגשה רק שמצא הדם ע"י עד דמהראוי שלא לטמאותה דבעי' עד שתרגיש בבשרה ומ"מ מטמאים משום שמא הרגשת עד הי' א"כ די' שעתה אבל לא יטמאנה למפרע ומשו"ה הוכרח רש"י לפרש משנתינו בבדיקת עד ע' מהר"מ לובלין ועיין לקמן ע"א תוס' ד"ה מרגשת בעצמה וכו' וק"ל:

הלל אומר מפקידה לפקידה. דבר מבואר הוא שאין מעל"ע שבנדה מטמא אלא לתלות ולא לשרוף והיות כן נוראות נפלאתי על דברי התוס' סוטה כ"ח ע"ב ד"ה בר"ה ספיקא טהור וכו' שכ' וז"ל. אבל בהא איכא למתמה אמאי משוי' מטה כספק טומאה ברה"י וכו' והוא פלא הא באמת לא משוינן מעל"ע כספק טומאה ברה"י דודאי טמא אלא אמרינן תולין כמבואר וחזרתי על כל הצדדים ולא עלה בידי תירוץ מרווח:

והמשמשת בעדי' ה"ז כפקידה פירש"י דקאי נמי אעד דלפני תשמיש וצ"ע שהוא נגד הש"ס לקמן ה' ע"א דאמרינן מתוך שמהומה לביתה לא בדקה שפיר. וראיתי בפי' המשנה להרמב"ם שכ' דאפילו למ"ד דיה שעתה מ"מ מטה טמאה מעל"ע וצ"ע דלקמן ה' ע"ב לא משמע כן אלא דאי לא דיה שעתה מטה נמי טמאה אבל אי דיה שעתה לכל מילי דיה שעתה והי' נ"ל לומר דס"ל להרמב"ם דלמאי דאמרינן עד שלפני תשמיש אינו ממעט ומגיה' במשנתינו ומשמשת בעדים ולא המשמשת ע"ש וא"כ לכאורה צריכים לדחוק בלשון המשנה דקאמר וממעטת על יד מעל"ע אהי קאי דהא ומשמשת בעדי' אדיה שעתה קאי ולענין מאי ממעטת יש לדחוק בזה. אמנם הרמב"ם הוה ס"ל דלהך מ"ד דמגיהי' ומשמשת בעדי' איהו ס"ל דאפילו אי דיה שעתה מ"מ משכב ומושב מטמא מעל"ע דלא כסוגיא לקמן ה' ע"ב הנ"ל ופסק הרמב"ם כוותיה כן נ"ל. וא"כ לפ"ז יש לומר גם פירש"י דס"ל כן להלכתא אמנם לקמן לא משמע כן דהרי משמע דאף ע"פ דיש לה ווסת מ"מ שלא בשעת ווסתה לכ"ע מטמאה מעל"ע ואם כן שפיר משכחת ליה שלא בשעת ווסתה וליתא למ"ש פה. ועיין לקמן אי"ה בשמעתין שמתוך שמהומה לביתה שם יתישב פירש"י דמתני' על נכון. ובשמעתין דזעירי אי"ה שם תמצא ישוב להרמב"ם בפי' המשנה הנ"ל:

אינה מונה אלא משעה שראתה אפשר דקמ"ל אפילו למ"ד טבילה בזמנה מצוה מ"מ לא תמנה למפרע לחוש לזמן כל אותן הטבילות (קמ"ל) ועמ"ש תוס' לקמן וי"ו ע"א ד"ה ואינה מונה וכו':

Chidushei Chatam Sofer on Niddah.2a