בֵּית הַמִּדְרָשׁ

حتام سوفر · گیطین — مفسران تلمود

حتام سوفر · گیطین — مفسران تلمود در Beth HaMidrash: متن عبری و ترجمهٔ فارسی‌اش، با راشی و مفسران بزرگ. رایگان، آنلاین.

حتام سوفر · گیطین

حتام سوفر · گیطین — مفسران تلمود در Beth HaMidrash: متن عبری و ترجمهٔ فارسی‌اش، با راشی و مفسران بزرگ. رایگان، آنلاین.

אלי אשכול הכופר דגול הוא מרבבה נדמה דודי לעופר יחונן בני אהובה וישכלני בחתם סופר דברי חכמה בנחת ושובה ודגלו עלי אהבה יזכני להוציא מניטין בחי' מס' גיטין יצרני כאישון בחי' פרק ראשון אור ליום ג' ט"ו מרחשון תקצ"ה לפ"ק. בלימוד הישיבה פה ק"ק פרעשבורג המעטירה יע"א. ר"ת געונ"ם כ"י יחמד"ו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:

המביא גט ממדינת הים. כ' רמב"ן תנא אהיכי קאי תנא אריש מס' קידושין קאי דתנן וקונה א"ע בגט ומתחיל בשליחות הגט משום דהוה תקנתא חביבא לי'. ולולי דבריו היה נ"ל משום אתחולא בפורענתא לא מתחיל במגרש ע"י ערות דבר או קטטה כי לא מצאה חן בעיניו. ע"כ התחיל במשלח ממדינת הים לטובתה ורצונה שלא לעגנה. וע"כ התחיל המבי"א גימטרי' ח"ן במקום אם לא תמצא חן. ובתוי"ט כתב דתנא קאי ארפ"ב דקדושין דיליף מושלחה שליח גט. הנה מדברי שניהם נלמד לסדר גיטין אחר קדושין דלא כסדר הרמב"ם דלקמן אי"ה. ובעץ חיים על משניות כתב דתנא קאי אמתני' דמס' יבמות קי"ז ע"א מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. וה"ה דהומ"ל מתני' שם כ"ה ע"א המביא גט ממ"ה לא ישא את אשתו. ונכון הוא:

והנה התוי"ט בפתיחה למס' סוטה כ' סידור הרמב"ם נדרים ונזיר תנא אחר כתובות איידי דתני המדיר שוב חוזר לס' נשים ותנא גיטין ואח"כ סוטה דע"י ערות דבר מתגרשת. והקשה תוי"ט שהוא נגד ש"ס ערוך ריש סוטה דקאמר מכדי תנא מנזיר סליק מ"ט תני סוטה שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין מבואר דסידור סוטה אחר נזיר ואח"כ גיטין ועיין היטיב באריכות דברי תוס' ריש מס' נזיר בזה. והגאון פני משה בירושלמי בפתיחה למס' סוטה המתחיל אמר הצעיר ע"ש העיר ולא האיר. וע' היטב בתוס' סוטה ג' ע"א בסוף הדיבור. ומה שנלע"ד בישוב קו' תי"ט על הרמב"ם דודאי לכאורה סידור נכון סוטה אחר גיטין דמס' גיטין מסיים לא יגרש אא"כ מצא בה ערות דבר וזה גורם לסוטה. אבל להקדים סוטה לגיטין אין להמשיך דמס' גיטין אינו מתחיל במגרש מחמת זנות וערות דבר אלא בשולח ממ"ה שלא מחמת קטטא כלל ע"כ לכאורה סידור הרמב"ם נכון. אלא שי"ל סידור הש"ס ריש נזיר דסוטה אחר נזיר ואח"כ גיטין דיש להמשיך שלהי סוטה מאריך במתני' בשכחת התורה בעו"ה ושפלת הדורות משמת פלוני בטל כך ומשמת פלוני בטל כך ושרו חכימיא למיהוי כספרא ועמא דארעא מדלדלה והולכה להם. ועי"ז נמשך לו התחלת גיטין המביא גט ממ"ה צ"ל בפ"נ ובפ"נ מפני שאינם בני תורה ולא בקיאים בעו"ה והוה שפיר טפי סוטה בתר נזיר משום הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין וגטין אחר סוטה מטעם האמור ודלא כרמב"ם. אך כל זה לרבה דס"ל מטעם דלא בקיאין לשמה וא"כ סתם גמרא דנזיר אתי' כרבה אמנם הרמב"ם פסק כהרי"ף דהלכה כרבא ולא משום שלא לשמה א"כ לא יצדק טעם א"כ לרבא יש לסדר סוטה בתר גיטין כנלע"ד. ואע"ג דלמסקנא מיירי מתני' אחר שלמדו מ"מ שייך אחר סוטה דלע"ד יש להקשות אפיר"ת דס"ל דלא בקיאין היינו שלא קבלו אחר שלמדו אחר שקבלו קשה וכי אכשיר דרי והכי פריך ש"ס פג"ה צ"ג ע"ב ע"ש אבל לפירש"י ניחא דמעיקרא לא למדו ואח"כ למדו והסיבה בזה הוא מה שאמרו במס' שבת עתידה תורה שתשתכח מישראל דכתיב ישוטטו לבקש דבר ה' רשב"י אומר ח"ו שתשתכחה דכתיב כי לא תשכח מפי זרעו. אבל לא תמצא הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד ונ"ל לפרש כי בדורות הראשונות היו חכמי ישראל מקובצים במקום אחד ונושאים ונותנים כולם ביחד ולא זזו משם עד שנתבררה הלכה בהסכמת רובם. ולעומת היה רוב העולם יודעים הלכה ברורה כי כולם נקבצו ובאו למקום הוועד. אך בעו"ה משנדלדלו חכמי ישראל היו משוטטים לבקש דבר ה' מכל מקום. אך זהו קלקלתם שזה אוסר וזה מתיר וכל א' בונה במה לעצמו נמצא ע"י שהוצרכו לבקש דבר ה' לשוטט בכל המקומות ועי"ז לא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום א'. וזהו דתנן סוף מס' סוטה אנשי הגבול יסובבו ולא יחוננו משום דיסובבו מעיר לעיר מש"ה לא יחוננו דעה בינה והשכל והיינו התחלת מס' גיטין אחר שלמדו משנתה זכו חכמים בכל מקום ע"כ למדו. וסידר גיטין בין כתובות לקידושין ארמז הן ישלח איש את אשתו וגו' ושוב אלי נאום ה' כי אחר הגירושין יהי' לנו קדושין חדושין עד וארשתיך לי לעולם כי נהיה ארוסה לעולם חביבה כל שעה כשעה ראשונה כארוסה ולא כבעולה כמ"ש חז"ל בפסחים פרק האשה אפסוק לא תקראי עוד בעלי כ"א אישי ע"ש:

גט ממ"ה כתב תוס' י"ב שורות משום גמטרי' גט ובמהרש"א העלה בהיפוך שנקרא גט על י"ב שורות וזהו דעת התשב"י שדחאו התוס' יו"ט ע"ש. ולפע"ד אימא בי' מילתא. אמרינן ביבמות ס"ג ע"ב אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה שנאמר גרש לץ ויצא מדון ע"ש הנה לץ במספר קטן גט וכשתכתוב גט במילואו כזה גימ"ל טי"ת עולה גימטריא עם הכולל גר"ש והיינו גרש לץ. וי"ב אותיות בהאי קרא גרש לץ ויצא מדן אם מדן חסר וי"ו. נגד זה י"ב שורות בגט. בפ' הבונה בדרדקי גמל טוב ע"כ רמז גט גמול טוב בגט לטובת האשה שלא תזקק ליבם וכדומה:

ממדינת הים עיין לקמן ח' ע"א ובתוס' ד"ה ר' יהודה וכו' מבואר דלר' יהודה המביא גט מים שכנגד א"י אין צריך לומר בפ"נ ובפ"נ דבקיאי ושכיחי וגם יש לו דין א"י ולא מיחלף בח"ל ע"ש אלא רבנן פליגי. ובזה ניחא דר' יהודה במשנתינו נסיב גבולי מזרח דרום צפון ולא גבול מערב משום לטעמי' אזיל דכל הים עד סוף העולם הכל א"י. וא"כ ת"ק דמתניתין רבותא קמ"ל אפי' ממדינת הים צ"ל ומכ"ש ח"ל כולו ולאפוקי מדר"י. אלא דלא א"ש קצת לרבה דבעי רב אשי לקמן דף ע"א למימר אליבא דמתני' ר' יהודה היא וע"כ דרבה לא ס"ל כשינויי דרנב"י לקמן ח' ע"א ולר' יהודה ממ"ה צריך לומר בפ"נ ובפ"נ. מ"מ לא א"ש מ"ש. ועיין לקמן ד' ע"א תוס' ד"ה הא מני ובמהר"ם ובמהרש"א שם. ונ"ל ע"ד אחר עפ"י מ"ש תוס' מדינת הים רוצה לומר מקומות רחוקים והנה הא דאין בקיאים לשמה יבואר לקמן אי"ה שאין הכונה דלא ידע מאי דכ' באורייתא דמשה וכתב לה ס' כריתות דמשמעותי' דבעי' לשמו לשם הכותב ולשמה דכתיב לה ולשם גירושין דכתיב ס' כריתות כל זה מבואר לקמן רפ"ג ובזה לא יסתפקו. אך ס"ל סתם גט לשמו קאי וכמה כרכורי' כרכר רבא בזבחים ב' ע"ב ג' ע"א להוכיח דגט סתמא לאו לשמה קאי ומה בין גט לזבחים. ועיין תוס' עירובין כ' ע"א מה בין גט לאגרת סוטה. ולקמן ספ"ב מה בין גט למילה וא"כ בהא נסתפקו בני ח"ל. והנה שם בזבחים למאי דמסקינן סתם אשה לאו לגירושין קיימא כ' תוס' אפי' מצא בה ערות דבר מ"מ אין סתמא להתגרש בגט זה קיימא ועוד דאין צריך לגרשה אלא להפרישה מביתו ועיין טה"ק מה שפקפק על דברי תוס' הללו. והשתא י"ל סתם המגרש מארץ רחוקה אינו מגרש ע"י קטטה אלא לטובתה שלא תתעגן והמגרש ממקום קרוב ע"י קטטה הוא. והא"ש תנא במתני' לא מיבעי המביא מח"ל ממקום קרוב ומכ"ש בח"ל עצמה ממדינה למדינה שסתמא ע"י קטטה וסברי הני אינשי אשה זו סתמא לגירושין קיימא וטועים וכותבים גט סתם וחושבים שהוא כשר כמו סתם זבחים ומילה משו"ה צ"ל בפני נכתב ונחתם. אבל ממדינת הים רוצה לומר ממרחקים בכל ח"ל דלאו מחמת קטטה מגרש ואשה זו לאו לגירושין קיימא ה"א בהא לא טעו ולא בעי' בפ"נ קמ"ל דאפ"ה טעו וסברי גט סתמא לשמה קיימא וא"ש דנקט מדינת הים. אלא זה לרבה דמטעם לשמה אך לרבא דמטעם קיום ליתא להנ"ל. אלא לרבא א"ש כדרך הראשון דמתני' לאו ר' יהודה ותני מדינת הים לאפוקי מדר' יהודה וכנ"ל:

Chidushei Chatam Sofer on Gittin.2a

🌐 بیت هامیدراش به 18 زبان
Choisis une bibliothèque pour commencer ton étude
© 2026 Y.D · استفاده‌ی غیرتجاری

🔒 Espace admin

Entre le code d'accès administrateur :

ⓘ Crédits & licences

Textes fournis par Sefaria (sefaria.org), sous leurs licences respectives selon les versions : domaine public, CC0, CC-BY, CC-BY-SA et CC-BY-NC. Créditer Sefaria est requis par ces licences.

Traductions françaises générées automatiquement (Google Translate, repli MyMemory) — non officielles, fournies comme aide à l'étude.

Application à but d'étude, usage non commercial.
Interface & design © 2026 Y.D
Les textes restent la propriété de leurs auteurs/éditeurs et de Sefaria selon les licences ci-dessus. Voir sefaria.org/terms.