חתם סופר · שבת — מפרשי התלמוד

חתם סופר · שבת

חתם סופר · שבת — מפרשי התלמוד בבית המדרש: הטקסט העברי ותרגומו, עם רש״י והמפרשים הגדולים. חינם, אונליין.

בעזה"י. מה שחנני השי"ת בחי' מסכת שבת בלימוד הישיבה פק"ק פ"ב יום ד' כ"ב מרחשון תקפ"ג לפ"ק. בעזרת אל נוצר כבבת אתחיל חידושי מסכת שבת:

הא דמתחיל ביציאות שנתקשו תוס' לולא דמסתפינא הייתי אומר דמתחיל מס' מערב שבת שחרית שיצאו ללקוט מן לחם משנה משום שהזהירם אל יצא וכו' ולקטו ע"ש שחרית דכשחם השמש כבר נמס. ונראה ה"ה העני או הגזבר הגובה מן הבתים גובה ע"ש שחרית לצורך שבת. כ"כ טור א"ח סי' תקכ"ה לענין י"ט והוא מירושלמי ע"ש ובשבת דהוצאה אסורה ע"כ לגבות ולחלק מע"ש ועושה כן בשחרית. ואח"כ תנן לא ישב לפני הספר סמוך למנחה דדרך להסתפר בע"ש ואח"כ לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה. ואח"כ טוענין עם השמש והכל בסדר נכון לפע"ד ולמ"ש רמב"ם בפי' משנה דיציאת שבת עם כל משניות דפרקא קמא מי"ח דבר הם בלא"ה א"ש כמובן:

יציאת השבת כ' תוס' דהוצאות ה"ל למיתני אלא דרמז אקרא אל יצא איש ממקומו וקרינן אל יוציא. ועיין מ"ש תוס' בשבועות ה' ע"ב ד"ה רבא אמר וכו' דמפני הך ק' דה"ל למיתני הוצאות נאיד רבא משינוי' קמא ומשני רשויות קתני ע"ש וצ"ל דלא ס"ל הך דרשא דספ"ק דעירובין דאל יוציא:

והנה בהך קרא דאל יוציא יש לי מקום עיון דמשמע בעירובין דף מ"ח ע"א דקאי אמעביר ארבע אמות ברשות הרבים שאל יוציא אדם חפציו ממקומו שהוא יושב שם שהוא תופס ד' אמות ע"ש ולזה נתכוונו תוס' לקמן דף ד' ע"א ד"ה והא בעי עקירה וכו' ע"ש וא"כ הוה מעביר ד' אמות דאורייתא ממש וצ"ע ריש פרק הזורק מפיק ד' אמות ברשות הרבים הלכתא גמירי ליה וליכא שום קרא וצ"ע לכאורה:

שוב מצאתי שנתקשה בזה בספר מרכבת המשנה פרק י"ג מהלכות שבת הי"ז וכ' שהוא רק אסמכתא ולע"ד לא משמע כן מתוס' דף ד' ע"א ד"ה והא בעיא עקירה וכו' וי"ל ביושב במקומו ומוציא הכלי ע"י הושטת ידו חוץ למקומו דהיינו ד' אמות זה הוא מפורש בקרא שבו איש תחתיו אל יוציא איש ממקומו. דמקומו של אדם הוא ד' אמות. אך אם האדם תופס החפץ בידו והולך ומעבירו ד' אמות זה אינו מפורש בקרא דהרי אינו מוצא כלי ממקומו של עצמו שהרי בכל מקום שהוא הולך מקומו עמו ואין החפץ יוצא ממקומו של אדם ולזה הוצרך הלכתא גמירי ריש פרק הזורק:

Chidushei Chatam Sofer on Shabbat.2a