Chatam Sofer · Bava Batra — Talmud Commentators on Beth HaMidrash: the Hebrew text with its English translation, with Rashi and the major commentators. Free, online.
Chatam Sofer · Bava Batra — Talmud Commentators on Beth HaMidrash: the Hebrew text with its English translation, with Rashi and the major commentators. Free, online.
בעזה"י מה שחנינו הי"ת בחי' ב"ב בלימוד הישיבה פ"ק פ"ב נגהי ליום ד' ט' כסליו פק"ח לפ"ק. ה' אלוקי שמע קולי ביום אקרא יערה ממרום רוח לאיש נדכה ושחוח ולחברים מסובלים אלופים. הערב נא תורתך בפיות בני רעיתך מדבש ונופת צופים. וחנינו דעה ובינה לדין בכותל גינה ובקעה וחצר המשותפים. הנה בתורתך נשתעשעו והמשכילים כזוהר הרקיע יזהירו וכספירים מעולופים:
השותפים שרצו לעשות מחיצה בחצר עי' תו"ח שנתעורר למ"ש תוס' ר"פ האשה ניקנת דמתחיל בה"ה הידיעה דקאי אאשה דכתוב באוריתא וה"נ מתחיל בה"ה ונדחיק ופשוט דקאי אשותפים דקרא בפ' דברים ושפטתם צדק בין איש ובין גירו ודרש בספרי ומייתי רש"י בחומש דגרו היינו דיורים ושכני' ואהא קאי השותפים וכ' תוס' דכולי' נזיקין חדא מסכת הוא ר"ל ג' בבא כפי' רש"י פ"ק דע"ז [דף ז'] ונקרא מסכת נזיקין דמתחיל ד' אבות נזיקין ונחלק לג' שערים ב"ק ב"מ ב"ב וכן מסכת כלים נחלק לג' בבי ב"ק ב"מ ב"ב עי' בתוספתא דכלים ועי' רשב"ם לקמן קנ"ז ע"ב ד"ה מודעא בתראי וכו' משמע דאיכא ששים מסכתת וכ"כ בתשבי בתיבת גאון ובפיוט מוסף יום שני דשבועות וברמב"ם בהקדמתו (לסדר זרעי') מיחשב כולהו לחדא מסכת ואיכא ס"א מסכתת אך מייתו התם איכא דסברי סנהדרין ומכות לחדא מסכת ולדדהו הוי ס' מסכתת והתימה על הסמ"ג דמחשב ס"ג מסכתת היינו תלתא בבי תלתא מסכתת וק' א"כ גם כלים הוי תלתא בבי ומהרש"א בשמעתין ס"ל כולהו סדר נזיקין חדא מסכת ודעה זו איתא בהרי"א ן' מיגא"ש ריש מס' שבועות וא"כ בצרי להו טובא ועי' תוי"ט בהקדמת עוקצין. טבול יום ידים חדא ע"ש:
שרצו לעשות מחיצה בחצר בש"ס מייתו עלה מחיצת הכרם לכאורה משום דמסיק משו"ה לא תנן אותו דה"א מסיפס בעלמא והיינו משום דמחיצה ה"א כמחיצת הכרם דסגי אפי' בפרוץ מרובה על העומד וצה"פ כמבואר פ"ק דעירובין משו"ה קמ"ל בונין את הכותל אע"ג שרצו רק במחיצה מ"מ כופין לבנות כותל שלימה ומיהו ללישנא בתרא נאיד מגודא משום דא"כ בונין אותו מבעי' לי' ולא דחי לי' דה"א מסיפס בעלמא א"כ להך לישנא לא ניחא לי' למימר דמחיצה פרוצה קאמר ואפ"ה מייתו בריתא דמחיצת הכרם וצ"ל כמ"ש הרמב"ן דהך בריתא חביבא לי' לתלמודא משום דנשמע מינה דנין דינא דגרמי ע"ש ונ"ל לפרש כיון דללישנא דאגודא וכן לס"ד דלישנא בתרא ואימא אגודא ס"ל היזק ראי' לאו שמי' היזק ואפ"ה כיון שהם רוצים בגודא ומקפידי' על היזק ראי' שוב כופין לעשות כותל כדינא ולכאורה לא הי' לנו להכניס כלל מקפידתם דהוא כנפש רעה כיון דלא שמי' היזק ואלו אקפידים ומה לנו ולהם כדאמרי' הני דבי' אלישב דקפדי אמאן דעבר אמצרי דדהו לקמן כ"ט ע"א משו"ה מייתו הך בריתא כיון דקיי"ל דנין דינא דגרמי א"כ למאן דקפיד אהיזק ראי' לא גרע מגרמי לכל הפחות ומזדקינן להו:
בונין את הכותל באמצע ולקמן בגינה תנן מקום שנהגו לגדור ולא לבנות הכותל תנן ש"מ יש הפרש בין מחיצת חצר לגינה ולרמב"ם ניחא דבגינה לא בעי אלא עשרה טפחים ולא ד"א וז"א אלא גדר גבוה י"ט כמבואר בעלמא משא"כ בחצר בעי כותל גבוה ד"א. מיהו החולקי' על הרמב"ם ובעי בגינה נמי ד"א צ"ל משום בגינה מקום שאין שם מנהג לכ"ע בונין בהוצא ודפנא גדר בעלמא משא"כ בחצר נהי דהכל כמנהג המדינה לאתוי באתרא דנהגו בהוצא ודפנא אותו מנהג עוקר ההלכה דתנן כותל מ"מ היכי דליכא מנהגא צריך עכ"פ לבנות כותל שהוא לבינים הכותל הפחותה שבמתני' ולא הוצא ודפנא שהוא גדר בעלמא וזהו דעת רבנו יונה ודלא כמ"ש הרמ"א בש"ע סי' קנ"ז וי"ל קו' סמ"ע ס"ק י"ג ע"ש וק"ל. ולפ"ז כדפריך בונין אותו מבעי' לי' הומל"ש ה"א דסגי גבוה עשרה כמו גדר דגינה ולרבנו יונה ה"א היכי דליכא מנהגא לא יבנה לבינים אלא הוצא ודפנא קמ"ל כותל אלא שכ"ז בכלל תי' הש"ס ה"א מסיפס בעלמא ומיושב קו' תוס' ד"ה ה"א במסיפס בעלמא וק"ל:
ודע דנסתפקתי בעיר חדשה שאין בו מנהג ובחצר שאין בו דין חלוקה וקנה זה מזה מרצונם לחלוק וכפו זא"ז לעשות כותל הפחותה שבמתני' כדעת ר' יונה או כרמ"א הנ"ל ועמדה הכותל כך כמה שנים ובין כך נתיישבה העיר ונהגו בגזית ושוב נפלה כותל השותפי' וכופי' זא"ז לחזור ולבנותה מהו מי מצי למימר לא נתרצו הראשוני' לחלוק חצר שאין בו דין חלוקה אלא על דעת לבינים ולא על דעת גזית ובפרט למעט מקום החצר שאינו ד"א ימעטנו עוד בעובי כותל גזית אלא יחזור ויבנה לבינים או דילמא נימא בשעה שקנו זה מזה הי' בכל זה שהתחייבו לבנות לעתיד כל ימות עולם לפי שינוי המנהג או נימא באופן שלישי כיון שבנין הראשון שבעיר הי' עפ"י ב"ד בפחות שבנינים שוב כל השותפי' שבעיר כל ימי עולם בונין כן ולא אזלי שוב אחר מנהג שאר הבונין אע"ג דכ' רמ"ה דנהי בעלמא אין הולכין בממון אחר הרוב מ"מ הכא הולכין אחר רוב בניני' שבעיר י"ל היינו כשנזקקי' למנהג אבל הכא שהתחילו הב"ד לבנו' עפ"י דין שוב כל שותפי' יבנו' כן לעולם וזה נ"ל באמת מסברא אך אין לי ראי' על זה:
Chidushei Chatam Sofer on Bava Batra.2a
Entre le code d'accès administrateur :