Chatam Sofer · Awoda Zara — Komentatorzy Talmudu w serwisie Beth HaMidrash: tekst hebrajski i jego polskie tłumaczenie, z Raszim i wielkimi komentatorami. Za darmo, online.
Chatam Sofer · Awoda Zara — Komentatorzy Talmudu w serwisie Beth HaMidrash: tekst hebrajski i jego polskie tłumaczenie, z Raszim i wielkimi komentatorami. Za darmo, online.
יושב הכרובים לפנים מפרוכת המסך. הוא יזכני לדדם בית אלקים ולעבור בסך. ואם אין בביתי כי אם שמן אסך. הוא בחסדו ימשיחני שמן ששון בהלכות יין נסך:
אלו דברים של נכרים וכו' והחומץ שהיה תחלתו יין לכאורה הי' נראה דלא מבעי' חומץ מתחלתו כגון שנה שכל הענבים הי' בוסר פשיטא שאסור בהנאה כמ"ש ר"ת פשיטא וכי באותו שנה לא יהי' נסך ומ"ש הריטב"א ומה בכך והלואי ויטהרנו לק"מ כי כוונת ר"ת וכי באותו שנה לא ינסכו לע"ז ראשית תירושם כדרכם ועיי' ב"י דמשמע דהרשב"א אעפ"י שפקפק על חומרת ר"ת בחומץ מ"מ בבוסר מודה לי' והיינו מטעם הנ"ל וא"כ לא מבעי' חומץ שתחלת גדולו חומץ שאסור בהנאה אלא אפי' הי' תחלתו יין ונעשה חומץ מ"מ אסור בהנאה אלא לקמן ביין מבושל שהי' תחלתו יין לא שייך לפרש כן:
וכ' תי"ט מלשון רש"י משמע דחומץ שלא הי' תחלתו יין אלא נכרי זבין חומץ מישראל אינו אסור בהנאה אבל בשתי' מיהת אסור ע"ש ודקדוק כזה יל"ד ג"כ מלשון רש"י סוף העמוד גבי יין מבושל ע"ש וצ"ל הא דשמואל ואבלט היינו במגע גוי בחומץ ויין מבושל שלנו מותר אפי' בשתי' אבל אותו שביד גוי אסור בשתי', ונ"ל הכרח גדול לזה לפי מה שהסביר רמב"ן דלא חשו לסתם יינם שמא נסכו הגוי לע"ז דאלו כן לא הוה מזבני' לישראל דוקא ביינו של ישראל מוסר נפשו לכבד ע"ז בשל ישראל אבל יינו של עצמו אי נסכי' לא מזבני' לי' אך כיון שכבר אסרום בשתי' משום בנותיהם אי לא יאסרום גם בהנאה יאמרו יין שנתנסך ממש נמי מותר בהנאה ע"ש והשתא קשה מנ"ל לרב אשי דחומץ ויין מבושל מותר להפקיד משום דלא מנסכי דלמא בשל ישראל מוסר נפשו ומנסך אפי' חומץ ויין מבושל ומ"מ חומץ ויין מבושל של עצמו מותר דאלו הוה מנסך לא הוה מזבני לי' וכיון דחיתון ואיסור שתיי' לא שייך בי' למה יאסרנו בהנאה אע"כ מוכח דפשיטא לי' לרב אשי דאסור בשתי' משום גזירת חיתון ואי ס"ד שייך בי' ניסוך ה"ל לאסור בהנאה ככל סתם אע"כ ניסוך לא שייך בי' כלל ומותר להפקידו בחותם א' ומוכרח כנ"ל:
ועורות לבובין צ"ע וטעם מ"ש דבקרבני גבוה לא נאסר נויי הקרבן היינו העור וגם לא הפרש אע"ג דודאי ניחא לי' בנפחי' דקרבנו, ולמה בתקרובו' ע"ז נאסר העור והפרש ונ"ל אע"ג דהעור והפרש נויי ונפחי' התקרובו' הוא מ"מ לגבו' לא נאסר אלא בשר התקרובו' עצמו ולא מכשיריו כמ"ש תוס' בנדה נ"ה ע"א דלעולם אין עור בכלל בשר אא"כ ריבה הכתוב בפירוש כמו בשור הנסקל דריבה את בשרו הטפל לבשרו ע"ש. והנה מ"מ לא נאסר פרש שור הנסקל שאפי' טפל לבשרו לא הוה דשור הנסקל לא ניחא לי' בנפחי', אמנם בע"ז דכתי' לא ידבק בידך מאומה ומשמעו' האי מאומה מרבה הטפל לע"ז ותקרובותי' כמו דמרבה את בשרו גבי שור הנסקל אלא בשור הנסקל נהי העור הוה טפל פרש אפי' טפל לא הוה אבל בע"ז דניחא לי' בנפחי' הוה פרש טפל כמו עור ונהי בקדשי שמים לא נאסר הטפל מ"מ בתקרובות דאיכא ריבוי היינו משמעו' מאומה אסרי' גם הטפל והיינו העור שהוא נויי והפרש שהוא נפחי' כל זה יש להבין מלקמן ל"ד ע"ב ומה שיש לעיין בתוס' נדה נ"ה ע"א הנ"ל יבואר לפנינו אי"ה:
יין מנ"ל הקשו תוס' למה לי קרא תיפוק לי' דה"ל תקרובו' ולפע"ד נהי דקשי' אהמקשן שהקשה מנ"ל הלא לא גרע מתקרובות אבל קרא לא מייתר דהוה סד"א דוקא בפני ע"ז מיתסר אבל המשכשך שלא בפני ע"ז לא מיתסר וכדאיתא לי' לריב"ב נ"ט ע"ב קמ"ל דישתו יין נסיכם אפי' שלא בפני ע"ז אסור עיי' תוס' שבת י"ז ע"ב ד"ה על וכו' ולריב"ב דס"ל באמת אין מנסכי' אלא בפני ע"ז בלא"ה לק"מ דס"ל טומאת ע"ז דאורייתא ואיצטריך לשיעורא בכזית ולא ברביעית כמ"ש תוס' לקמן למ"ד ע"ב ד"ה ומטמא וכו'. והדרנא בי ממ"ש תוס' חולין מ' ע"א ד"ה לפני ע"ז וכו' ע"ש דודאי כל תקרובו' נאסר אפי' שלא בפני ע"ז רק לא הי' רגילין אלא בשכשוך יין מטעם שכ' תוס' בשבת י"ז ע"ב הנ"ל. וא"כ לא הוה צריך קרא לרבנן אבל לריב"ב א"ש דאיצטריך לשיעורא דכזית:
Chidushei Chatam Sofer on Avodah Zarah.29b
Entre le code d'accès administrateur :