עוד יוסף חי, דרשות — בן איש חי

עוד יוסף חי, דרשות

עוד יוסף חי, דרשות — בן איש חי בבית המדרש: הטקסט העברי ותרגומו, עם רש״י והמפרשים הגדולים. חינם, אונליין.

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א:א). נ"ל בס"ד דידוע מזון הנשמה היא התורה שנקראת לחם ויין שהוא אכילה ושתיה, ומזון זה הוא בקנה של האדם, כי התורה היא קול דכתיב הקול קול יעקב וארז"ל כשהקול קול יעקב שהוא עסק התורה אין הידים ידי עשו, והקנה הוא כלי שיוצא ממנו קול תורה, אבל מזון הגוף הוא באכילה ושתיה גשמית, והכלי של מזון הגשמי הוא הושט ושניהם הקנה והושט עומדים יחד סמוכים זה לזה, ומספרם עולה מספר עת ועליהם רמז הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים, שבשניהם יהיו בגדיך, ר"ל מעשיך נקיים וטהורים. ולז"א אברכה את ה' בכל עת, כלומר בין במזון הנשמה שהוא בקנה, בין במזון הגוף שהוא בושט אשר מספר שניהם עולה עת. והנה נודע כי שתים אלו שהם קול ואכילה הם פעולות הראשיים שיש לאדם בלידתו וביאתו לעולם הזה, כי בתחלת לידתו נותן לו הקב"ה הרגשה ושכל להרים קול בבכייתו, שבזה ידעו שהוא רעב ורוצה אכילה, או ידעו דכאיב ליה בבטנו או במקום אחר, ומשקין אותו חלב להאכילו, או להשקותו דבר שהוא לרפואה שלו. ונותן לו ג"כ שכל וידיעה ליונק החלב מן הדד, ולבלוע המשקה אשר ישקוהו. וידוע דהנשמה נקראת בשם שמים, והגוף בשם ארץ, וכמ"ש רז"ל יקרא אל השמים מעל, זו הנשמה, ואל הארץ לדין עמו זה הגוף. ובזה יובן רמץ הכתוב בראשית כלומר ב' פעולות שהם ראשית לכל הפעולות הנעשים ויוצאים מגופו של אדם, בהם ברא אלהים את השמים זו הנשמה, ואת הארץ זה הגוף, והיינו ברא לשון אכילה, כמו ולא ברה אתם לחם. וכן להברות את דוד לחם שהוא לשון אכילה. ואע"ג דכתיב ברא באל"ף ושם הוא ברה בה"א הכל ענין אחד, כי במבטא אין הפרש בין אל"ף לבין ה"א:

והנה רז"ל אמרו בעבור התורה שנקראת ראשית ובעבור ישראל שנקראו ראשית נבראו השמים והארץ. ונ"ל בס"ד הטעם שבעבור שתיהם נבראו שמים וארץ, מפני כי שניהם ממקום אחד באו, והיינו כי התורה ניתנה מעולם הבריאה שנקראת כסא הכבוד שהיא סוד בינה, וכן ישראל נשמותיהם חצובות מכסא הכבוד שהוא הבריאה, הנקרא עולם הכסא. וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות בכונת ברוך אלהינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת נקיט לשון בריאה לרמוז על עולם הבריאה שנשמותינו חצובות משם, וגם משם נתן לנו תורת אמת ע"ש. ולכן בעבור שניהם תורה וישראל שנקראו ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ:

ובזה אמרתי בס"ד רמז נכון במלת בראשית שהתחילה בה התורה, כי התורה היא כלולה מן אותיות ונקודות וטעמים. ולכן מלת בראשית שהיא התחלת התורה התחילה באותיות באות ב', ובנקודות שב"א, ובטעמים טרחא, הרי כאן צירוף שֶׁבֶט. ולכן בניו של יעקב אבינו ע"ה שיצאו מהם כל בית ישראל נקראו כל אחד בשם שֶׁבֶט. כי ישראל כולם נשמותיהם אחוזים בתורה. וכמ"ש דורשי רשומות ישראל, ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה. וכן אמרו בזוה"ק קב"ה ואורייתא וישראל כולא חד, ועל כן האבות שיצאו מהם נקראו כל אחד בשם שבט, על שם התורה המתחלת בבי"ת באותיות ובשב"א בנקודות ובטרחא בטעמים שהם ר"ת שבט:

ובזה יובן בס"ד הכתוב בתהלים מ"ה. כסאך אלהים עולם ועד, שבט מישור, שבט מלכותך, והיינו כסאך, זה עולם הבריאה הנקרא עולם הכסא. וכן שם אלהים הוא עולה כמנין הכסא, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל שבט מישור רמז לתורה, דכתיב בה פקודי ה' ישרים ומשם נתנה תורה, שבט מלכותיך אלו נשמות ישראל שנקראים בני מלכים. והכונה שהם מן בירור שבעה מלכים וכולם חצובים מעולם הכסא. ולז"א קודש ישראל לה' ראשית תבואתו, כלומר רמוזים בראשית תבואתו היא התורה, אשר שתחלתה רמוז אות ב' באותיות, ושב"א בנקודות וטרחא בטעמים, שהם ר"ת שבט וישראל ג"כ נקראים בשם שבט:

ובאופן אחר נראה לי בס"ד בכתוב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, והוא, דאיתא בספר בת עין ז"ל שיש ג' אותיות באלפ"א בית"א אשר מלוי שלהם שוה זע"ז, והם אות בי"ת ואות חי"ת ואות טי"ת, כי שלשתם מלוי שלהם הוא אותיות י"ת כמנין קדוש, כי ג' קדושות הם למעלה, וכמ"ש קדוש קדוש קדוש. ומשם נמשך קדושה לתחתונים לישראל שוכני מטה ע"ש:

Od Yosef Chai; Derashot, Bereshit